ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 289



                                               

טעם כעיקר

טעם כעיקר הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר הקובע שכאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, הטעם אסור כמו עיקר התבשיל. נחלקו האם תוקף האיסור מהתורה או מדברי חכמים.

                                               

יהא מונח עד שיבוא אליהו

יהא מונח עד שיבוא אליהו הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ כשנושא הדיון אינו בר הכרעה, קיימת עמדה הלכתית לפיה אין לתיתו לאף אחד מהצדדים כל עוד אין ראיות נוספות, כלומר, יש לשמר את המצב הקיים עד זמן התבררות הספ ...

                                               

יוד קרת קא חזינא הכא

מקור הביטוי הוא בתלמוד הבבלי, במסכת קידושין, בסוגיה העוסקת בדיני הענקה: התלמוד מצטט את הברייתא האומרת שהמענק שהאדון נותן לעבד עברי שייך לו, והמענק הניתן לאמה עברייה שייך לה, ותמה מדוע הברייתא נצרכה לומר את הדין הפשוט האומר שהמענק הניתן לעבד שייך ...

                                               

יע"ל קג"ם

יע"ל קג"הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא. זהו כלל פסיקה קדום, המצוי כבר בתלמוד עצמו, אף כי אפשר שזמנו הוא לאחר תקופת האמוראים.

                                               

כל דאלים גבר

כל דְּאַלִּים גָּבַר הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה. בימינו השימוש הרווח בביטוי בא לתאר חברה אלימה, שבה ההכרעה נעשית על-פי שיקולי כוח בלבד, תוך הת ...

                                               

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא. הביטוי משמש לעיתים גם להדגשת החשיבות של תקנות חכמים וחומרתם, כך למשל בדברי הרא"ש לגבי דין מדרבנן באיסור אכילת חלב: "דאין לזלזל באיסורי דר ...

                                               

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא עקרון הלכתי בדיני ספקות, המסייג במקרים מסוימים את העקרון הרגיל בהלכה לפיו הולכים אחרי הרוב. תרגומו המילולי הוא: כל קבוע - אובייקט שמקומו קבוע ונוצר ספק אודותיו או אודות אובייקט שיצא ממנו, כאשר שורש השאלה נעוץ באובייק ...

                                               

לא פלוג רבנן

גזרו שלא לעלות על אילן בשבת, שמא יתלוש ענף. ואולי באילן שאין בו ענפים מותר לעלות, כיוון שלא יבוא העולה בו לתלוש ענפים, לא פלוג רבנן ואסור. יש שנוהגים לברך על הדלקת נרות שבת רק לאחר ההדלקה, בניגוד לכלל האומר שיש לברך על המצווה עובר לעשייתן, מטעם ש ...

                                               

לכתחילה ובדיעבד

המונחים לכתחילה ו בדיעבד מתארים את שתי הדרכים לביצוע מעשה שיש לו משמעות הלכתית: לכתחילה היא הדרך בה ראוי לבחור לפני מעשה כדי לבצע את הפעולה בשלמות ו דיעבד הוא החשבת הפעולה לאחר מעשה כמבוצעת, אף על פי שהדרך בה בוצעה הייתה שונה מהדרך בה הייתה צריכה ...

                                               

מאיס עלי

מאיס עלי היא עילת גירושין מרכזית, מאז המשנה ועד לימינו. במרכזה השאלה האם כופים בעל לגרש את אשתו הטוענת שאיננה מעוניינת עוד להמשיך בקשר האישות עמו משום שהוא "מאוס עליה". עילה זו היא מהנושאים המורכבים והטעונים בדיני הגירושין בהלכה היהודית. כבר מראש ...

                                               

מילתא אגב אורחא

מילתא אגב אורחא הוא מונח תלמודי המתאר מצב שבו המשנה, אגב דיון בהלכה מסוימת, מלמדת הלכה אחרת, גם אם אין לה קשר לנושא הנידון.

                                               

מעמיד (כשרות)

מעמיד הוא דין בהלכות כשרות שמקורו בגזרת חכמים הקובע שעל אף שבדרך כלל איסור שהתערב ברוב היתר או בשישים, בטל בתערובת, כאשר דבר איסור שנתערב בהיתר גורם למאכל לשנות את צורתו או את מהותו באופן שמשביח אותו, האיסור אינו בטל ולכן מאכל ההיתר נאסר. הדוגמה ...

                                               

מקרא שאין לו הכרע

מקרא שאין לו הכרע הוא כינוי בלשון חז"ל לפסוקים במקרא, שלא ניתן לקבוע בהם את הפיסוק, וממילא גם את הפירוש המדויק. בתלמוד הבבלי מובאת דעתו של איסי בן יהודה, כי חמש מקראות בתורה אין להן הכרע, אך לשיטות אחרות יש יותר. לדעת הריטב"א, לאחר שנקבעו טעמי המ ...

                                               

משומד לדבר אחד

שונה היא הסברא במצוות מסוימות אשר לכל הדעות, אם הוא משומד להן, הוא נחשב משומד לכל התורה, ויש שאלה על יהדותו. למשל עבודה זרה, אשר אם אדם מוחזק כמשומד לעבודה זרה, הוא נחשב משומד לכל התורה כולה. וכן המומר ליין נסך, והמשומד לחילול שבת בפרהסיה, אשר די ...

                                               

נותן טעם

נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר. נותן טעם הוא: מאכל אחד ש"נתן טעם" במאכל אחר בעל דין הלכתי שונה. נתינת טעם מתבצעת בדרך כלל על ידי עירוב שני המאכלים, אך תיתכן אף באופנים אחרים כפי שיבואר להלן. עניינו בדרך כלל הוא בדין ביטול ברוב: כשמורגש הטעם ...

                                               

נפקא מינה

נַפְקָא מִנַּהּ הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני. פעמים רבות במהלך דיון הלכתי נשאלת השאלה "לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ?" - "לְמה נפיק מזאת?", או במילים אחרות, "מהי ההשלכה המעשית?". הביטוי חדר לשפה המשפטית, ובהטיותי ...

                                               

סיטומתא

סיטומתא הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת. על פי ההלכה כדי לבצע העברת בעלות או התחייבות יש צורך בגמירות דעת של שני הצדדים ובביצוע מעשה קניין. מעבר למעשי הקניין שנקבעו בתורה או בחז"ל, כגון קניין חצר, קניין הגבהה וקניין משיכה ...

                                               

סימנים (תלמוד)

הצורך לנתינת הסימנים היה בעיקר בזמן שבו תורה שבעל פה טרם הועלתה על הכתב - רובה או כולה, ומכל מקום נלמדה בעל פה ממש. מדובר בדרך כלל בסוג של ראשי תיבות שאמנם לא תמיד נלקחו מראש המילה הבאים לסכם רשימה או סוגיה כדי להקל על זכירתן. בתלמוד הבבלי מופיעי ...

                                               

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות. בספרות ההלכה לדורותיה דנו בשאלה כיצד יש להכריע במצבי ספק הנוגעים לפסיקת ההלכה. התחום ההלכתי העוסק בהתוויית כללים והוראות למצבים של ספק מכונה דיני ספקות. מצב שבו האדם נדרש לעשות משהו כשהוא אינו יודע האם המעשה מותר או אסור ...

                                               

סתמא דגמרא

סתמא דגמרא הוא מושג בתלמוד המתאר טקסט שמשמש להבאת פירוש, תירוץ, קושיה, הערה לדברי חכם או פסיקה במהלך הלימוד, ללא הזכרת שם אומרו.

                                               

עבירה לשמה

עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים. בתלמוד נאמר על כך "גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה".

                                               

עבר יומו בטל קרבנו

עבר יומו בטל קרבנו ובצורתו השימושית יותר עבר זמנו בטל קרבנו, הוא פתגם עברי שמשמעו: אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשייתו. במקור: "עבר יומו בטל קרבנו"

                                               

פורס מפה ומקדש

פורס מפה ומקדש הוא כינוי להלכה הקובעת, שאם במהלך סעודת יום טוב או פורים שהתחילה בערב שבת, נכנסה שבת והגיע זמן חובת קידוש של שבת, אין צורך להפסיק את הסעודה, אלא ניתן לפרוס מפה על החלות, לעשות קידוש, ולהמשיך בסעודה.

                                               

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו. תנאים נחלקו האם בעת פסיקת הלכה ניתן להסתפק ביכולת הדיוק האנושית, שאיננה אבסולוטית, או שמא יש לסמוך על כלים מוחלטים בלבד. בלשון חז"ל שאלה זו מנוסחת כך: אפשר לצמצם או אי אפשר לצמצם. פירושו של " ...

                                               

צריכותא

צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים. המהלך הלוגי נועד למצוא נקודת תורפה בכל אחד מהמקורות, שמסבירה את הצורך במקור הנוסף. לעיתים מדובר על חידוש אמיתי שנלמד דווקא מכפילות המקורות, ולעיתים כפל המקורות נועד למנוע טעויות ...

                                               

קיום שטרות

קיום שטרות הוא שמה של תקנת חכמים מתקופת המשנה, לפיה לא ניתן לסמוך על שטר רק על סמך העובדה שהוא חתום בידי שני הצדדים ושני עדים, אלא צריך שהעדים או הלווה יעידו כי השטר אכן אמיתי.

                                               

קם דינא

קם דינא הוא פסק הלכתי מחודש של רבי אבא, הקובע כלל מחודש במשפט העברי, ולפיו המשפט העברי מכריע דיני ספקות באופן ודאי, כלומר גם במקרה של ספק בהלכה, לאחר פסיקת ההלכה על פי כללי המשפט העברי, לא ניתן לחזור ולתבוע את סכום הכסף שכבר נפסק אודותיו במשפט, מ ...

                                               

קפילא

קפילא הוא כינוי בהלכה לגוי הטועם תבשיל שנתערב בו איסור ויש חשש שנתן בו טעם. בטעימה זו הוא נדרש להחליט האם טעם האיסור אכן נרגש בהיתר. לדוגמה: אם חתיכת שומן חזיר נפלה לתוך סיר המכיל מרק ירקות והתבשלה עמו, ואין ידוע האם מורגש טעמה של החתיכה בכל התבש ...

                                               

רוב וקרוב הלך אחר הרוב

בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האו ...

                                               

רובו ככולו

רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ הוא כלל הלכתי המבטא מצבים של ספק לגבי הדין עבור מציאות חלקית, לדוגמה כגון חלק משעור מסוים או חלק מגופו של האדם. על פי הכלל, במציאות חלקית, דנים מצב או מקרה על פי הדין שבו דנים את הנידון אילו כולו היה כרובו. במקרים אלו, פוסקים א ...

                                               

שודא דדייני

שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי היא הכרעה במשפט העברי, הנעשית במקום שממון מסוים מוטל בספק, ולא ניתן לברר של מי הוא, וככל הנראה גם לא יהיה ניתן לברר עוד של מי הוא.

                                               

שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

שַוְויֵהּ אַנַפְשֵיהּ חֲתִּיכָה דְאִיסוּרָא הוא מונח תלמודי המבטא סיטואציה בה אדם מחיל איסור אובייקטיבי - לכאורה - אך שבפועל חל רק כלפי עצמו, בעקבות טענה חסרת ראיות אותה טען לזכותו בבית-דין. דוגמה לכך היא מקרה בו אדם טוען כי אשתו בגדה בו. בעקבות ...

                                               

שונה הלכות

ישנן שתי הלכות מפורשות הנוגעות לשונה הלכות: ספר תורה שהתבלה גונזין אותו ליד קבר תלמיד חכם, וכן קבר שונה הלכות. אסור להשתמש בו, מדין כבוד תלמידי חכמים. החיד"א מוסיף שבניגוד לתלמיד חכם, שונה הלכות לא יכול למחול על כבודו שכן כבודו הוא על בקיאותו בהל ...

                                               

שימוש חכמים

שימוש חכמים הוא ביטוי המציין מעין חניכה בלימוד תורה ונמנה בפרק קניין תורה בין ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם. כיום נהוג לעשות "שימוש" לפני קבלת היתר הוראה. בתלמוד הבבלי מופיע המונח "שימוש תלמידי חכמים" כשלב הכרחי על מנת להעשות לתלמיד חכם או ...

                                               

שיתין נשמין

שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה. ישנן דעות שונות בספרות ההלכה לגבי אורכו של השיעור, וההכרעה המקובלת היא שהוא מעט יותר מחצי שעה.

                                               

שניים אוחזין

שניים אוחזין הייתה תוכנית טלוויזיה ישראלית ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנים 1984- 1985 ועסקה בלימוד מושגי יסוד בתלמוד. התוכנית שולבה בעבר כחלק מתוכנית לימודים בכיתות ז בישיבות תיכוניות ולסדרה צורפה חוברת לימוד שנכתבה ונערכה על ידי בנימין דומוביץ.

                                               

שעבודא דרבי נתן

שעבודא דרבי נתן הוא דין הלכתי להסדר גביית חוב הנזכר בתלמוד, הקובע שאם ראובן חייב כסף לשמעון, ושמעון חייב ללוי, קיים שיעבוד ממוני של ראובן ללוי. המשמעות הפשוטה של השיעבוד היא שלוי יכול לגבות מראובן את החוב, אף על פי שהוא אינו בעל חובו הישיר, אך יש ...

                                               

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד. מקור הביטוי בספרות התלמוד ומאז הופיע אינספור פעמים בספרות היהודית בהקשר של לימוד תורה. משמעות הביטוי היא לימוד תורה לשם המטרות שעבו ...

                                               

תפסת מרובה לא תפסת

תפסת מרובה לא תפסת הוא ניב שמשמעותו שמי שמנסה לקחת כמות לא סבירה עלול שלא להצליח, או לאבד את מה שהשיג, ולהשאר בלי כלום.

                                               

אפקט הקרקע

אפקט הקרקע או תּוֹצָא קַרְקָעִי הוא מושג בתעופה. מטוס עשוי להיות מושפע על ידי תופעות אווירודינמיות עקב טיסה בגובה נמוך. הבולטת שבתופעות אלה מכונה "אפקט כנף באדמה" Wing In Ground, ומתייחסת להפחתת כוח הגרר כוח המתנגד לתנועת המטוס באוויר כאשר המטוס ...

                                               

בדיקות חיוניות

בדיקות חיוניות או בראשי תיבות: בד"ח היא רשימת תיוג הכלולה בדרך כלל בספרון בעל אותו השם, המקיף את כל הבדיקות והפעולות שיש לבצע בכל מצב של טיסה או תקלה בכלי הטיס. הרשימה כתובה כסדרת פעולות עוקבות אותן יש לבצע.

                                               

היפוך דחף

היפוך דחף, נקרא גם היפוך מנועים הוא הסטה זמנית של זרימת האוויר היוצא ממנועיו של מטוס סילון, או שינוי זווית להבי המדחפים, כך שיופנה לעבר קדמת המטוס ולא לאחוריו. פעולה זו משמשת להאטת מהירות המטוס לאחר נחיתתו, מסייעת לבלימתו ולקיצור מרחק הנחיתה על ה ...

                                               

המראה ונחיתה אנכית

המראה ונחיתה אנכית היא יכולת של כלי טיס להמריא ולנחות אנכית, ללא תנועה קדימה. לרוב הכוונה היא למטוסים בעלי יכולת זאת, כמו מטוס ההרייר, הבל-בואינג V-22 אוספריי וה-F-35 לייטנינג של לוקהיד מרטין. בנוסף הקטגוריה כוללת גם כלי תעופה שהם באופן טבעי בעלי ...

                                               

המראה ונחיתה קצרה

המראה ונחיתה קצרה היא יכולת של מטוס לשימוש בשדות קצרים או לא סלולים עם מכשולים משמעותיים בקרבתם. כלי טיס צריכים להיות מתוכננים ומותאמים לתנאים של נחיתה והמראה במהירויות נמוכות זוויות גישה וטיפוס תלולות. לרוב התאמות אלו לא מתאימות לכלי טיס המתוכננ ...

                                               

התקרחות (תעופה)

התקרחות בתעופה היא תופעת הצטברות קרח על גבי כלי טיס ומהווה את אחד הסיכונים הסביבתיים המשמעותיים בטיסה. בנוסף להגדלת הגרר על כלי הטיס בשל שינוי צורתו האווירודינמית, הצטברות קרח מסוגלת להפוך משטח אווירודינמי כגון כנף, מייצבי גובה או כיוון למשטח לא ...

                                               

ורטיגו (טיסה)

וֶרְטִיגוֹ הוא אובדן התמצאות מרחבית. המונח בעברית מוכר בעיקר בהקשרים של טיסה בהן הוא מתאר אובדן יכולת ההתמצאות במרחב כתוצאה מאובדן סימנים ויזואליים שנובע מתנאי אל-ראות, כגון טיסה בתוך עננים כבדים, ערפל או טיסה בלילה חשוך מעל ים, ולעיתים אף מעל יב ...

                                               

טוס-על-חוט

טוס־על־חוט הוא סוג של מערכת בקרת טיסה שבה אמצעי ההיגוי של המטוס אינם נשלטים ישירות על ידי הטייס, אלא על ידי מערכת ממוחשבת המתווכת בין הטייס למטוס. במערכות אלו פקודות הטייס מומרות לאותות אלקטרוניים, ומחשב בקרת הטיסה קובע מהי הדרך הטובה ביותר להניע ...

                                               

מהירויות-V

מהירויות־V בתעופה הן מונחים תקניים להגדרת תחומים של מהירות אוויר החיוניים להפעלת כלי טיס, כמו מטוסים, דאונים, מסוקים וספינות אוויר. מהירויות אלה נגזרות מנתונים המתקבלים ממתכנני ויצרני כלי הטיס בזמן טיסות הניסוי ומאומתים ברוב המדינות על ידי פקחים ...

                                               

מהירות אווירית

מהירות אווירית הוא מושג מעולם התעופה, המתאר את מהירותו של כלי טיס ביחס לגוש האוויר שסביבו. המונח מהירות אווירית מתפצל לכמה סוגים של מהירויות אוויריות הקיימים בעולם התעופה: מהירות אווירית אמיתית True airspeed - מהירותו של כלי טיס ביחס לגוש אוויר ב ...

                                               

מהירות אווירית אמיתית

מהירות אווירית אמיתית הוא מושג מתחום התעופה הבא לתאר את מהירותו של כלי טיס ביחס לגוש אוויר בתוכו הוא נמצא. ידיעת המהירות האווירית חשובה מאוד לטייס, שכן במטוסים היא קובעת את גודל העילוי הנוצר על ידי הכנפיים, אם אין מספיק עילוי המטוס עלול לאבד עילו ...

Free and no ads
no need to download or install

Pino - logical board game which is based on tactics and strategy. In general this is a remix of chess, checkers and corners. The game develops imagination, concentration, teaches how to solve tasks, plan their own actions and of course to think logically. It does not matter how much pieces you have, the main thing is how they are placement!

online intellectual game →