ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 301




                                               

לעולם יהא אדם

רב עמרם גאון בהזכירו את מנהג אמירת קטעי הקרבנות, מזכיר אמירה של קטע נוסף הפותח במילים "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר". מקורו של הקטע ככל הנראה בתנא דבי אליהו רבא.

                                               

מאה ברכות

תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה, לפיה חייב כל אדם מישראל לברך בכל יום לפחות מאה ברכות. במדרש מייחסים תקנה זו לדוד המלך, שתיקן תקנה זו לעצירת מגפה שהייתה הורגת בכל יום מאה אנשים.

                                               

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה. מהות התפילה היא ברכה לזולת. קיימות תפילות מי שברך שונות המותאמות לזמנים ואירועים שונים.

                                               

ברכה מעין שבע

ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת. תוכן הברכה הוא קיצור ותמצית של התפילה הנאמרת בשבת הנקראת תפילת שבע על שם שבע הברכות שבה, ומכאן שמה ברכה מעין שבע.

                                               

ברכות הראייה

ברכות הראייה נאמרות בשל ההתפעמות, ההתרגשות, או התרוממות הרוח הנלווית למראה או לאירוע, ועל כן נפסק בהלכה כי יש לברכן רק בגין אירוע או מראה מיוחד ויחודי המעורר תחושות כאלה אצל רוב בני האדם. סייג נוסף הוא כי הברכה נאמרת רק כאשר המברך לא ראה את אותו ...

                                               

ברכות השחר

ביהדות, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הן ברכות הנאמרות לפני תפילת שחרית כדי לבטא הודיה על החיים המתחדשים מדי יום לאחר השינה. מקורן של ברכות השחר בתלמוד מסכת ברכות על פי התלמוד, נתקנו הברכות על כל ופעולה שעושה האדם בעת קימתו והשכמתו בבוקר בשעה שנהנה מדברים ...

                                               

שם ומלכות

שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות. על מנת שברכה תחשב ברכה עליה לפתוח בהזכרת שמו של ה - "בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ" ובמלכותו - "מֶלֶךְ הָעוֹלָם". בשולחן ערוך נפסק על סמך דברי רב ורבי יוחנן במסכת ברכות: "כל ברכה ...

                                               

ברכות התורה

בהלכה, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד תורה, שחובה לברכן לפני לימוד תורה, ומקובל לברכן בכל בוקר לקראת כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

                                               

עובר לעשייתן

מקור דין עובר לעשייתן הוא התלמוד במסכת פסחים: ובהמשך שם בגמרא הובאו מקורות לכך שעובר הכוונה קודם. בטעם הדבר שתיקנו לברך קודם המצוה דווקא כתב בריטב"א בשם הרי"ט שני טעמים: הראשון הוא "שקודם המצווה יתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מ ...

                                               

גלילה

הטקס מתבצע בבית הכנסת, לאחר קריאת התורה. המתפלל שהגביה את ספר התורה מתיישב על כיסא סמוך, ומתפלל אחר גולל את ספר התורה, קושרו, עוטפו במעיל, ומקשט אותו עם הכתר הרימונים וקישוטי הכסף. מנהג מקצת החסידים, חב"ד ועוד, שהמגביה את ספר התורה, לאחר שהראה או ...

                                               

הגבהה

המנהג מוזכר לראשונה במסכת סופרים: "ואחר כך מגביה את התורה למעלה.מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני ...

                                               

עלייה לתורה

עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין. כל עולה לתורה קורא חלק מהפרשה הנקראת באותו יום. העליות לתורה מתקיימות בכל תפילה שבה מתקיימת קריאת התורה.

                                               

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים. הפסוק הראשון בתורה, ואולי הידוע מכולם, הוא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" בראשית א, א. הפסוק האחרון המופיע בספרי התנ"ך היהודי הוא "כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כָּל מַ ...

                                               

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ. ...

                                               

מטה אהרן

מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים. המטה נשמר במשכן בקודש הקודשים, לאות על הבחירה באהרון ובשבט לוי. המטה מוכר בעיקר כמטה ...

                                               

מטה משה

בחומש שמות מסופר על מטה משה, מקלו של משה, שבו עשה חלק מעשר המכות ובו הכה את הסלעים להוציא מהם מים. על מטה זה מופיעות אגדות רבות במדרשי חז"ל. המטה מוזכר לעיתים גם כ מטה האלוהים.

                                               

מעבר הירדן

מעבר הירדן הוא מאורע המתואר בספר יהושע, במהלכו עברו בני ישראל מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס. בקיעת הירדן הייתה אות שנתן ה לכך שיוריש לבני ישראל את ארץ כנען. אירוע זה אירע בי בניסן בתפ"ח הנחוג ביום העלייה שמצוין בפועל ...

                                               

בני ברוך

בני ברוך היא תנועה דתית חדשה העוסקת בתורת הקבלה של הרב יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים בתחילת המאה העשרים, ונקראת על שם בנו ואחד ממשיכיו, הרב ברוך אשלג. התנועה הוקמה בשנת 1991 על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ובשנת 1997 נרשמה כעמותה בשם "בני ברוך - ...

                                               

יעקב קופיל ליפשיץ

יעקב קופיל ליפשיץ בן משה), היה מקובל שחי בעיר מזריטש. לימד בבית המדרש במזריטש, ותלמידיו הפיצו את תורתו. בתס"ב עבר לישיבת הרב אברהם ברודא. ספריו זכו להסכמות של גדולי החסידות, בהם רבי לוי יצחק מברדיצב. הספרים הודפסו במהדורות רבות ושימשו בסיס לספרים ...

                                               

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית. במקור כנראה נאמר סדר העבודה בלשון פשוטה ופרוזאית, אך במהרה הפך מנהג זה לבסיס ליצירת סוגה שלמה של פיוטים – "פיוטי ...

                                               

תפילת מנחה

לפי המסורת, את תפילת מנחה תיקן יצחק אבינו, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה", ושיחה פירושה תפילה. כמו כן, התפילה מוסמכת לקורבן התמיד שהוקרב בבית המקדש בשעת בין הערביים. התלמוד במסכת ברכות מדגיש את חשיבותה של תפילת המנחה: אמרה זו מתייחסת לסיפור המעמד ב ...

                                               

חזרת הש"ץ

חזרת הש"ץ תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה על מנת שהאנשים שאינם יודעים את נוסח תפילת העמידה יוכלו למלאות את חובתם להתפלל, על ידי שמיעת שליח הציבור חוזר על התפילה. תקנה זו הייתה רבת משמעות בטרם המצאת הדפוס שכן לפני רוב המתפללים לא היה סידור כתוב, ומי ...

                                               

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה. הקדושה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית, והיא נחשבת כחלק מ"דברים שבקדושה" – קטעים בתפילה שמותר לאומרם רק כאשר ישנו מניין. הקדושה מיוסדת על פסוקים מתוך נבוא ...

                                               

תחנון

תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה. אמירת תחנון נהוגה בתפילות שחרית ומנחה ברוב ימות החול בשנה, אך אינה מתקיימת בימי שמחה. לדעת הרמב"ם, אמירת תחנון בנפילת אפיים לאחר תפילת העמידה היא חלק מחיוב התפילה, אלא שהיא א ...

                                               

נוסח האר"י

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י. נוסח התפילה של האר"י, הנהגותיו בעת התפילה וכוונות קבליות שהיה מכוון. הנוסח מפורט בספר שער הכוונות שנכתב על ידי תלמידו ר חיים ויטאל.

                                               

נוסח לא-אורתודוקסי

נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות. נוסחים אלו שונים באופן מהותי מהסידורים המסורתיים המקובלים בבתי הכנסת ה ...

                                               

תפילת העמידה

תפילת העמידה מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים. היא תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה כנגד קורבנות בית המקדש, ולפיכך היא אחת מהתפילות העתיקות ביותר בסידור התפילה. תפילת העמידה מורכב ...

                                               

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה. היא הראשונה מבין שלוש ברכות השבח שבתחילת התפילה. הברכה עוסקת בשבחו של האל ובתאריו. שמה של הברכה נובע מפתיחתה בנושא שלושת האבות.

                                               

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע. ברכת מודים היא אחת משלוש ברכות ההודאה שבסוף תפילת העמידה, ועניינה הוא הודאה לקב"ה על עניינים שונים. הברכה נאמרת לאחר ברכת העבודה ולפני ...

                                               

מודים דרבנן

מודים דרבנן הוא קטע תפילה הנאמר על ידי הקהל בעת חזרת הש"ץ בשעה ששליח הציבור מגיע לברכת ההודאה. הוא כולל קטע של בקשה להמשך ההגנה והגאולה עליהם מודים בברכה ובחלק הראשון של מודים דרבנן. כיום המנהג ברוב הקהילות שלא לחתום בשם ומלכות בסיום הברכה "ברוך ...

                                               

ברכת עבודה

ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה. זו הברכה ה-17 בתפילת שמונה עשרה, הברכה החמישית בתפילת שבע והברכה השביעית בתפילת תשע. עניינה של ברכה זו הוא בקשה מהאל שיקבל את התפילה שקדמה לברכה זו. מכ ...

                                               

ברכת קדושת השם

ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו. הברכה נאמרת לאחר ברכת מחיה המתים ולפני ברכת חונן הדעת. בחזרת הש"ץ מברכים ברכה זו לאחר אמירת קדושה.

                                               

ברכת שים שלום

ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה. הברכה נאמרת לאחר ברכת הודאה. בחזרת הש"ץ בתפילות שחרית, מוסף, נעילה ומנחה בתעניות הברכה נאמרת על ידי החזן לאחר ברכת כהנים. הברכה מסיימת את חזרת הש"ץ בכל התפילות. הברכה עוסקת בבקשה מהקב"ה להשכנת ...

                                               

תפילת ערבית

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

                                               

מלכויות זכרונות ושופרות

מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה. שלוש החטיבות נאמרות זו אחר זו, ובסיום כל אחת מהן תוקעים בשופר. בסיסן של ברכות אלה, כמופיע במשנה, הוא אמירת פסוקים מן התנ"ך המבטאים שלושה נושאים אלו.

                                               

תפילת תשע

תפילת תשע היא תפילת העמידה הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע. התפילה כוללת את ברכות מלכויות, זכרונות ושופרות. במהלך התפילה נהוג לתקוע בשופר במספר הזדמנויות.

                                               

הפטרה

ה הפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה. בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה או מדי שלוש שנים לפי מנהג ק ...

                                               

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

                                               

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת. מבנה תפילת ערבית של שבת דומה לתפילת ערבית רגילה. היא פותחת בברכו, לאחריו נאמרות קריאת שמע וברכותיה, חצי קדיש, תפילת עמידה בנוסח ...

                                               

צדקתך צדק

צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת. פסוקים אלו לקוחים מספר תהילים. הפסוקים הם: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה", "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדֹלות. אלהים מי כמוך", "צדקתך צדק לעולם ו ...

                                               

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר. נאסר לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה, עד סיום תפילת העמידה. שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ...

                                               

ברייתא דרבי עקיבא

ברייתא דרבי עקיבא, היא משנה חיצונית שנאמרה על ידי רבי עקיבא, ומופיעה בספר היכלות, המיוחס לרבי ישמעאל כהן גדול. הברייתא מצוטטת בסידורו של רב עמרם גאון, והאחרונים פסקו כי מי שמתפלל יחיד יכול לומר את לשון הברייתא, כדי לצאת חובת אמירת ברכו.

                                               

ישתבח

ברכה זו אינה מוזכרת בחז"ל, ומוזכרת לראשונה בגאונים וככל הנראה היא מתקנות הגאונים. אמנם באחרונים קיימות מספר שיטות מי תיקן ברכה זו, וחלקם טענו שברכה זו קדומה יותר, ביסוס לטענתם נמצא בראשונים המביאים תלמוד ירושלמי האומר ש"כל המספר בין ישתבח ליוצר ע ...

                                               

מודה אני

ביהדות, מודה אני היא תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃"

                                               

פסוקי דזמרא

פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח". התפילה במתכונתה כיום מורכבת מפסוקים הלקוחים מהתנ"ך - מספר שמות, משלי, דברי הימים ובעיקר מספר תהילים. על חשיבותם הגדולה של פסוקי דזמרא, ניתן ללמוד מתשוב ...

                                               

שש זכירות

שש זכירות הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית. קטעים אלו עוסקים בנושאים שנאמרו עליהם בתורה חובת זכירה או אי שכחה. חלק מחובות אלו נחשבות למצווה דאורייתא. בשולחן ערוך הרב כתב ששש הזכירות הן חובה יומית, מלבד זכי ...

                                               

תיקון הכללי

ה תיקון הכללי הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי תהילים אשר נבחרו על ידי רבי נחמן מברסלב, כתיקון לפגם הברית. לדעת רבי נחמן, התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים. עשרת המזמורים הם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע" ...

                                               

קואליציית הצדקה

קואליציית הצדקה ‏ Union of Good, בערבית: ائتلاف الخير, איתילאף אל-חייר) היא ארגון גג המורכב מכ-50 קרנות צדקה אסלאמיות וקרנות ייעודיות של החמאס ברחבי העולם, אשר מעבירות כספים לתנועת החמאס. הארגון נוסד סמוך לפרוץ האינתיפאדה השנייה במטרה לגיוס תרומו ...

                                               

אבל אל-קמח

אבל אל-קמח היה כפר ערבי בגליל העליון, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. מזוהה כ"תל אבל בית מעכה" מתקופת הברונזה הקדומה, העיר הכנענית הנזכרת במקרא. משמעות השם, שמופיע לראשונה בכתבים גאוגרפיים מהמאה ה-13, היא "אחו החיטה". במפקד האוכלוסין בשנת ...

                                               

הונין

הונין היה כפר ערבי באצבע הגליל, ברכס רמים שבהרי נפתלי, בסמוך לשרידי מבצר צלבני קלעת הונין. הכפר הוא אחד משבעת הכפרים המתואלים שתושביהם נמלטו ללבנון במלחמת העצמאות.