ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 556




                                               

Illuminate World Tour

Illuminate World Tour היה סיבוב ההופעות השני של הזמר הקנדי שון מנדס, על מנת לקדם את אלבום האולפן השני שלו Illuminate משנת 2016. סיבוב ההופעות החל בגלאזגו, 27 באפריל 2017, והסתיים בטוקיו אינטרנשיונל פורום ב-18 בדצמבר 2017.

                                               

Shawn Mendes World Tour

Shawn Mendes World Tour היה סיבוב ההופעות הרשמי הראשון של הזמר הקנדי שון מנדס, על מנת לקדם את אלבום הבכורה שלו Handwritten. סיבוב ההופעות החל ב-5 במרץ 2016 באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק והסתיים ב-18 במרץ 2017 במנילה, בירת הפיליפינים.

                                               

Shawn Mendes: The Tour

Shawn Mendes: The Tour היה סיבוב ההופעות השלישי של הזמר הקנדי שון מנדס, על מנת לקדם את אלבום האולפן השלישי שלו, Shawn Mendes שיצא בשנת 2018. סיבוב ההופעות החל באמסטרדם ב-7 במרץ 2019, והסתיים במקסיקו סיטי ב-21 בדצמבר 2019.

                                               

דצמבר (שיר)

השיר נכתב על ידי נתן אלתרמן בשנת 1934 והופיע בטור בעיתון "הארץ". בשיר מתוארת האווירה בעיר תל אביב על רקע עונות השנה. בשנת 1980 הלחין משה וילנסקי את השיר לבקשת גלי צה"ל עבור ערב שירי משוררים השלישי, שהוקדש לעיר תל אביב שציינה 70 שנים להיווסדה, בשי ...

                                               

זמר שלוש התשובות

זֶמֶר שְלוש התשובות הוא שיר שכתב נתן אלתרמן, הלחין אריה לבנון ובוצע לראשונה במסגרת המופע המוזיקלי "צץ וצצה" על ידי רבקה זהר בשלהי שנות ה-60. השיר נכתב ב-1969 עבור מופע מוזיקלי משירי אלתרמן שנקרא "צץ וצצה". אלתרמן כתב אותו במיוחד עבור הזמרת רבקה ז ...

                                               

איתמר מטייל על קירות

איתמר מטיל על קירות הוא ספר ילדים מאת דויד גרוסמן, הספר הראשון בסדרת "סיפורי איתמר", המספרים על הרפתקאותיו של ילד קטן בשם איתמר. הספר עובד גם לסרט ילדים ולמשחק מחשב של קומפדיה.

                                               

ביום קיץ יום חום

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם - הוא שיר של חיים נחמן ביאליק, שנכתב בסתיו 1896, ונדפס לראשונה בקיץ 1900 ב"לוח אחיאסף" בכותרת שונה: "רעות והתבודדות". לאחר זמן מה החזיר המשורר את הכותרת המקורית לשיר. השיר מספר על אירוחו החם והמפנק של הדובר את רעו בתקופות ...

                                               

בין נהר פרת ונהר חדקל

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל הוא אחד מקבוצה של חמישה שירי-עם שפרסם חיים נחמן ביאליק בירחון "השילוח" בשנת 1906. השיר נמנה עם קבוצת השירים בעלי מוטיבים עממיים משירת היידיש, המספרים על נערה יהודייה שעורגת לחתנה וחולמת על חיי נישואים מאושרים. ...

                                               

לא ביום ולא בלילה

"לא ביום ולא בלילה" הוא שיר, שפרסם חיים נחמן ביאליק בכתב העת "השילוח", גיליון מרץ 1908, כאחד מקבוצה של חמישה שירי עם. בשיר מבקשת עלמה צעירה את עץ השיטה לספק לה פרטים על חתנה המיועד לה על ידי אביה. העלמה נשמעת כביכול שוות נפש לגבי האפשרויות השונות ...

                                               

לא זכיתי באור מן ההפקר

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר הוא שיר ארס פואטי שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1902, ובו מתוארת עבודתו של המשורר וחציבת ניצוץ השירה מלבו.

                                               

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת. אמנם באופן שהברירה נעשית בהוצאת המאכל בידו מתוך הפסולת, ובסמוך לאכילה, הותר לברור בשבת, מאחר שזו דרך אכילה ולא דרך מלאכת הברירה. כחלק מהיתר התורה לבצע מלאכת אוכל נפש ביום טוב, הותרה ברירת מאכלי ...

                                               

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת. כחלק מהיתר התורה לבצע מלאכת אוכל נפש ביום טוב, הותרה גם הוצאה מרשות לרשות לצורך העברת דברי מאכל וכלי אכילה ממקום למקום.

                                               

הוצאת אש ביום טוב

בדברי הרמב"ם הנ"ל, לא נזכר מאום אודות איסור מוליד הנזכר בתלמוד הבבלי, על כך השיג הראב"ד: "ויאמר מפני שהוא מוליד ואין כאן הכנה והא הטעם שמפרש בגמרא". היוצא מדברי הראב"ד שטעם האיסור בגמרא הוא משום חסרון הכנה, דהיינו שהאש לא הייתה מוכנה, ועכשיו שמול ...

                                               

מלאכת אוכל נפש

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב. מותר מדין התורה לעשות מלאכות אוכל נפש ביום טוב.

                                               

צום גדליה

צום גדליה הוא יום תענית ביהדות החל בג בתשרי, יום לאחר ראש השנה. צום זה הוא אחד מארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש. צום גדליה נקבע לציון רצח גדליהו בן אחיקם, נציב יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. מותו של גדליהו סימ ...

                                               

גזרת תקרה

גזרת תקרה היא תקנת חכמים, הקובעת כי על אף שנסרים כשרים לסיכוך מהתורה, היות שהם עומדים בשני התנאים הנדרשים מסכך הכשר לסוכה, חכמים גזרו שאין לסכך בהם, מחשש שמא מתוך כך יטעה ויבוא לשבת בביתו.

                                               

חבוט רמי

חבוט רמי הוא מושג הלכתי בארמית הקובע שבמצבים מסוימים מדמים גוף מסוים המונח אופקית, כאילו הוא מוטל מטה על מה שתחתיו, "השפל והשלך אותו על האוויר שתחתיו". הלכה זו בעלת משמעות בעיקר בדיני סכך הסוכה, בדיני מבוי ובקביעת אוהל, והיא מקבילה לדין גוד אחית ...

                                               

כהושעת אלים

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה. בפיוט, מבקשים המתפללים מה שיושיע אותם, כפי שהושיע את אבותיהם פעמים רבות בהיסטוריה היהודית, ובעיקר ביציאת מצרים. מקובל לייחס אותו לפייטן רבי אלעז ...

                                               

ברח דודי

ברח דודי הוא פיוט הגאולה שבמערכות יוצר לפסח שמשקפים את כל פסוקי שיר השירים. בכל אחת מיצירות האלה, הפסוק האחרון, "ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים", זכה לפיוט בפני עצמו, הידוע גם הוא כ"ברח דודי".

                                               

בליל זה יבכיון

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן, היא קינה הפותחת את אמירת הקינות בליל תשעה באב. מחבר הקינה אינו ידוע, והיא נאמרת לאחר תפילת ערבית ברוב קהילות ישראל בנוסחים מעט שונים, מיד לאחר קריאת מגילת איכה בציבור. הקינה מתייחסת בקצרה לאסונות הגדולים שפקדו את עם ישראל ...

                                               

ואת נווי חטאתי

ואת נווי חטאתי היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב, הנאמרת בשני מנהגי אשכנז ובנוסח הספרדים, בשינויי נוסח קלים, במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב. הקינה מיוחסת לרבינו יחיאל. הקינה מבוססת על סיפור המובא בגמרא במסכת גיטין בנוגע לבנו ובתו של רבי ישמעאל בן ...

                                               

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר.". בהלכה מקובל תהליך בן שלושה שלבים, שבאמצעותם מתמודדים עם החמץ לקראת חג הפסח: בדיקה, ביטול וביעור השמדה. לאחר טקס הבדיקה מבט ...

                                               

ביטול חמץ

ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג. ביסוד, ביטול החמץ לבדו נועד לסייע בהפקעתם של איסורי החמץ, אך חז"ל הוסיפו על הביטול גם את בדיקת החמץ וביעורו. על אופיו של הביטול ...

                                               

ביעור חמץ

ביעור חמץ הוא מנהג שתיקנו חז"ל בנוסף למנהג בדיקת חמץ, כדי לקיים את מצוות ביטול החמץ לפני חג הפסח. המנהג הוא על כל אדם לבער את החמץ המצוי בחזקתו בערב החג. צורת הביעור ואופיו נידונה בהרחבה בספרות חז"ל.

                                               

חמץ נוקשה

חמץ נוקשה הוא חמץ שנעשה שלא לצורך אכילה ואף אינו ראוי לאכילה אלא בשעת הדחק. בחמץ זה התחילה פעולת החימוץ אך לא הושלמה. רוב הפוסקים סוברים שהוא אינו אסור מהתורה אך חכמים אסרו אותו כדי למנוע טעויות באכילת או השהיית חמץ ממש.

                                               

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא הליך הערמה נהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח. על פי ההלכה, יש לבער את החמץ לפני פסח, ואסור שיהיה אפילו מעט ממנו ברשותו של יהודי. עם זאת, מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי ...

                                               

אדירי איומה יאדירו בקול

אדירי איומה יאדירו בקול הוא פיוט מסוג רהיט מתוך הקדושתא "את חיל יום פקודה" של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמר במנהג אשכנז בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הראשון של ראש השנה.

                                               

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת. כמו כן כוללות הלכות אלו את הלכות עירובי חצרות ותחום שבת. הלכות אלו מרוכזות במשנה ובגמרא במסכת עירובין ובמסכת שבת, ובספרות ההלכה: ...

                                               

איסור טלטול בין רשויות היחיד

בהלכות ערובין, איסור טלטול בין רשויות היחיד הוא איסור דרבנן על טלטול חפצים בשבת בין שתי רשויות היחיד שהבעלות עליהם אינה זהה. לדוגמה, טלטול חפצים מבית מגורים פרטי לבית פרטי אחר, מבית פרטי לחדר מדרגות משותף או מחצר משותפת למבוי משותף. מדין התורה מו ...

                                               

אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי

בהלכות עירובין, הכלל אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי הוא כלל המתייחס לדין ביטול רשות שנועד להתיר טלטול בחצר ובמבוי במקום תקנות עירוב חצירות ושיתופי מבואות, ואומר שמותר להשתמש בתקנת ביטול רשות דווקא במצב "דיעבד" ולא באופן קבוע, ורק באופן שביטול ...

                                               

אתו רבים ומבטלי מחיצתא

בהלכות עירובין, אתי רבים ומבטלים מחיצה הוא כלל השנוי במחלוקת ואומר, כי מחיצה שרבים עוברים דרכה, אי אפשר להחשיב אותה כמחיצה הקובעת רשות לעצמה, מכיוון שבכך שרבים עוברים דרך המחיצה מתבטלת פעולתה כ"מחיצה"- כמקום שממנו והלאה הוא שטח רשות היחיד.

                                               

ביטול רשות

בהלכות ערובין, ביטול רשות הוא פעולה סמלית של הסתלקות מבעלות על רשות היחיד, פרטית או משותפת. פעולה זאת נצרכת אם לא כל הדיירים נשתתפו בעירוב החצרות או בשיתוף המבואות, דבר שמונע מהם לחול ולהתיר את טלטול החפצים בין הרשויות השונות. מטרתה של פעולת ביטו ...

                                               

גוד אחית

גוד אחית הוא הלכה שנאמרה למשה מסיני הנוגעת לדיני מחיצות, ומשמעות ההלכה היא שישנם מקרים בהם ישנה רק חלק קטן מהמחיצה הנצרכת, כגון קורה תלויה או קצה גג, ואנו רואים כאילו הם נמשכים עד לקרקע ומשלימים תחתיהם מחיצה, ועל ידי זה נחשב כמוקף מחיצה, הן לעניי ...

                                               

דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה

בהלכה, הכלל דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה הוא כלל האומר כי כאשר יש שטח קטן הסמוך לשטח גדול ואין ביניהם מחיצות - שכך שללא הכלל היינו אמורים להחשיב את שני החלקים כשטח אחד גדול, ומחדש הכלל שלשטח הגדול יש השפעה על השטח הקטן, אך לשטח הקטן ל ...

                                               

הבלעת תחומין

הבלעת תחומין היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.

                                               

היתר שאיבת מים בשבת

בהלכות ערובין, היתר שאיבת מים בשבת הוא סדרת תקנות הלכתיות שמטרתן להתיר שאיבת מים בשבת, אף במקומות שיש בדבר איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות מכרמלית לרשות היחיד, ובאמצעות תיקון מחיצה מינימלית. כיום אין כמעט שימוש מעשי בהיתר זה.

                                               

חילוק רשויות

חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג. הסיבה לאיסור הוא מכיוון שחז"ל חששו שאם יטלטלו בקביעות מרשות אחת לשנייה יבואו לטלטל ...

                                               

חצר (הלכה)

ב הלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים. החצר משמשת את תושבי הבתים לצרכים פרטיים שונים שאינם יכולים להעשות בבתים, וליציאה לשטח הציבורי בעיר. בדרך כלל הייתה החצר פתוחה למבוי שהוא רחוב פ ...

                                               

כל העיר כולה כארבע אמות

כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות עירוב תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כלל תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בבין השמשות ...

                                               

מבוי עקום

בהלכות ערובין, מבוי עקום הוא מבוי הפתוח משני צדדיו לרשות הרבים, ובאמצעו ישנו עיקול חד. בגמרא ישנה התחבטות האם עיקול זה מחלק את המבוי מבחינת הלכתית לשני מבואות נפרדים, או שעדיין רואים אותו כמבוי אחד. להתחבטות זו תוצאות בשאלת התיקון ההלכתי הנדרש על ...

                                               

מדידת תחום שבת

בהלכה, תחום שבת הוא שטח פיזי תחום, המציין את השטח שבו מותר לאותו אדם להלך ברגליו בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים, בלי לעבור על איסור מדרבנן של יציאה מחוץ לתחום שבת. שטח זה מתחשב באופן כללי באמצעות מדידת 2000 אמות לכל כיוון סביב לנקודה בה שהה האדם ב ...

                                               

מחיצה (הלכה)

בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספי ...

                                               

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית. משמעותה - הוצאת חפץ או משא מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך, או העברתו ד אמות בתוך רשות הרבים. הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים היא אב מלאכה. העברת ד אמות ...

                                               

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב. בנוסף, לפי שיטות מסוימות, מחלק הכלל בין רשות הרבים הנחשבת לכזו רק אם יש בה שישים ריבוא, לבין רשות היחיד.

                                               

עירוב

עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להקפת שטח מיושב במחיצות על מנת להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים. העירוב הופך את כל שטח היישוב לרשות היחיד אח ...

                                               

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2.000 אמות מחוץ ליישוב, עד למרחק כפול של 4.000 אמות. העירוב נעשה בדרך כלל באמצעות הנחת לחם או ...

                                               

פי תקרה יורד וסותם

פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות. ככל ד ...

                                               

פנים חדשות באו לכאן

פנים חדשות באו לכאן הוא כלל הלכתי הקובע כי דבר שנאסר, והתבטל ממצבו הראשון לרגע מסוים, אם חזר למצבו הראשון לא חוזר האיסור הראשון לחול כבתחילה, מכיוון ש"פנים חדשות באו לכאן" ואין זה נחשב כאותו חפץ.

                                               

פרוץ כעומד

בהלכות מחיצה, פרוץ כעומד היא מחיצה שיש בה פרצות, כך שבמצטבר אורך השטח הפרוץ שבה שווה לאורך השטח הסתום שבה. הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים לגבי כשרותה של מחיצה כזו ופוסקת להלכה שהיא כשרה, כדעת רב פפא.

                                               

צורת הפתח

בהלכה, צורת הפתח היא שתי דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף. צורת הפתח נחשבת למחיצה הלכתית, והשימוש בה הוא בעיקר לעניין שבת, שם היא משמשת להקפת שטח פתוח המוגדר ככרמלית לרשות היחיד. כמו כן משמשת צורת הפתח כמחיצה לתיקון חצרות ומבואות, כך שיהיה מותר ...