Back

ⓘ דר קראל




דר קראל
                                     

ⓘ דר קראל

"דֶר קרָאל" היה סלון ספרותי בירושלים מיסודה ובניהולה של המשוררת אלזה לסקר-שילר, שפעל מראשית שנת 1942 ועד סוף 1944.

משתתפי החוג, שנבחרו והוזמנו באופן אישי על ידי לסקר-שילר, היו כארבעים עד שישים אנשי רוח יוצאי המרחב הלשוני הגרמני, ובהם מקס ברוד, מרטין בובר, ורנר קראפט, שלום בן חורין, הרמן סווט Swet, פרידריך סלי גרוסהוט Grosshut, היינץ פוליצר וארנסט סימון. המונח "קראל" באפריקנס מתייחס למקום הכינוס של חיות משק במרכז הכפרים בדרום אפריקה. החוג היה ביטוי לניסיונה של לסקר-שילר לברוא פיסת מולדת בגלותה מחוץ לתרבות הגרמנית.

הרעיון בדבר המועדון התגבש בחודש נובמבר 1941, והוא החל לפעול ב-10 בינואר 1942 בהרצאה של בובר. המועדון נפגש פעמיים בחודש, והתקיימו בו קריאות בספרות והרצאות בנושאי פילוסופיה ודת. הוא פעל תחילה במרכז לתרבות צרפת ברחוב בן-יהודה בירושלים, ובהמשך עבר בין מקומות שונים בעיר, בהם בתי כנסת ובתים פרטיים.

לכל ערב הוקדש נושא אחר, כגון "על אהבה, חברוּת וטוּב". לסקר-שילר הייתה מרכז הפעילות, והשקיעה רבות בתכנון הערבים, תיאום המרצים, חלוקת ההזמנות ועוד. היא הייתה מופיעה לערבי המועדון בבגדיה הטובים ביותר, ונהגה להקריא מיצירותיה בקריאה אמנותית דרמטית, לאור נרות ולעיתים קרובות בליווי פעמונים קטנים והרמוניקה. בין היצירות שהקריאה היו שירי ספרה "פסנתרי הכחול" 1943, והמחזה IchundIch "אני-ואני", שנחשף שם לראשונה בפני קהל והתפרסם רק לאחר מותה.

המועדון פעל עד סוף שנת 1944, עם מותה של לסקר-שילר שנפטרה בינואר 1945.