Back

ⓘ תאולוגיה




                                               

אומניפוטנטיות

אוֹמְנִיפּוֹטֶנְטִיּוּת, בעברית "יכולת-כול", היא תכונה של מי שיש לו כוח אבסולוטי, בלתי נדלה וללא גבולות. דתות מונותאיסטיות מייחסות בדרך כלל את תכונת הכל יכולות רק לאל. בפילוסופיה של רוב הדתות המונותאיסטיות בעולם המערבי, תכונת האומניפוטנטיות מיוחסת לאל לצד תכונות רבות אחרות, ביניהן היותו "אל כל-יודע", "אל נוכח בכל", ו"אל מלא רחמים".

                                               

אוצר ויכוחים

ספר אוצר ויכוחים הוא אסופה של ויכוחים בין יהודים לנוצרים לאורך הדורות. אסופת הוויכוחים לוקטה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה על ידיו בניו יורק בשנת 1922. בשנת 1969 הודפס הספר בשנית בירושלים. בנוסף לכך הודפס הספר בשנת 1996 על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה בירושלים. אסופת הוויכוחים כוללת שני חלקים.

                                               

אימננטיות

אימננטיות היא מושג בתאולוגיה ובפילוסופיה, המצביע על זהותו של האל עם העולם כולו, עם הטבע וחוקיו. האל האימננטי מהווה את העולם כולו, את פרטיו ואת המקרים שבו, והוא נוכח בו ומקיים אותו באופן תמידי, זאת בניגוד לתפיסת האל כחיצוני לעולם, טרנסצנדנטי. זוהי גישה נטורליסטית רחבה אשר מאפשרת לאדם להבין את העולם מתוך חוקיו כפי שהם מתגלים לו, ולא מכוח סמכות חיצונית, ולפעול בעולם כישות אוטונומית אך סופית. האימננטיות מהווה אלמנט מהותי בכמה גישות פילוסופיות: פנתיאיזם: פילוסופיה אשר מזהה את האל עם העולם באופן מוחלט. פנאנתיאיזם: פילוסופיה אשר מקבלת את הזיהוי המוחלט של העולם עם האל, אך מחייבת גם קיום טרנסטנדנטי ...

                                               

אלוהות פרטית

אלוהות פרטית היא תפיסה לפיה האל מתערב במציאות ומתייחס, משפיע ואף יוצר קשר עם בני האדם בהתאם למידת מוסריותם, התנהגותם, השקפת עולמם או מידת ציותם ומרותם לו.

                                               

אלוהי הפערים

אלוהי הפערים היא תפיסה תאולוגית, לפיה הפערים בידע שמספק לנו המדע נלקחים כראיות או כהוכחות לקיומו של אלוהים. המושג הומצא על ידי תאולוגים נוצרים לא על מנת להטיל דופי בתאיזם, אלא כדי להצביע על הכשל שבהסתמכות על טיעונים טלאולוגיים לקיומו של אלוהים. יש המשתמשים בביטוי זה על מנת להתייחס לטיעוני אד איגנורנטיאם. באופן כללי המונח משמש על מנת לתאר נסיגה הדרגתית מהסברים דתיים לתופעות פיזיקליות לטובת הסברים מדעיים מקיפים יותר לתופעות אלו.

                                               

אקוסמיזם

אקוסמיזם, בניגוד לפנתאיזם, היא העמדה לפיה היקום כפי שהוא נראה אינו בסופו של דבר אלא אשליה, ומה שקיים באמת אינו אלא האינסוף המוחלט. עמדה זו פותחה כעמדה פילוסופית על ידי הגל בספרו הרצאות על ההיסטוריה של הפילוסופיה History of Philosophy, III p.262, כהבחנה שבאמצעותה הוא מראה שברוך שפינוזה שדגל בפנתאיזם וזיהה את הטבע עם האלוהים, לא היה אתאיסט כפי שטענו פילוסופים אחרים עליו, אלא אדרבה - האמין באלוהים "יותר מדי". הגל מראה כי נהוג לראות בעולם שניות המקיימת הן את האל האינסופי והן את העולם הסופי, ושניות זו אינה יכולה להתקיים, כיון שמציאותו של דבר-מה אין סופי סותרת מעצם הגדרתה את מציאותו של דבר סופי. ...

                                               

בעיית הרוע

בעיית הרוע או בעיית הרע היא סוגיה תיאלוגית-פילוסופית, העוסקת בשאלה העקרונית, כיצד קיימים רוע וסבל בעולם, בהתחשב בהנחה המקובלת בדתות רבות שאלוהים הוא טוב ורוצה להיטיב. לסוגיה השלכות לא רק בדיון הפנים דתי, אלא גם בהקשרים רחבים יותר כגון הוכחה מהיות הרוע לנכונות האתאיזם ועוד. בספרו "דיאלוגים על הדת הטבעית", מצטט הפילוסוף דייוויד יום את הטיעון כסדרה של שאלות, המיוחסות במקור לפילוסוף היווני אפיקורוס: בעיית הרוע נוגעת גם בסוגיות הצדק. השאלה הנשאלת היא מדוע ייתכן כי "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". במקרא, עוסק בבעיית הרוע באריכות ספר איוב. בהמשך עסקו בה חז"ל והוגים יהודים ונוצרים רבים. מאז השואה יהודי ...

                                               

דמונולוגיה

דמונולוגיה הוא ענף מחקר בתחום התאולוגיה, העוסק בחקר שדים ואמונות לגבי שדים. התחום עוסק בחקר אמונות שונות בפולקלור לגבי מגוון סוגים של שדים: כאלו המאופיינים כ"טובים" ונדיבים, ואלו המאופיינים כשליליים; המתוארים כדמויות אנוש, דמויות בלתי אנושיות לעיתים כאנימיזם או רוחות שאינן מתקיימות בתוך גוף כלשהו; ועוד. חוקרי התחום עוסקים באופן בו תופסות תרבויות שונות את דמויות השדים וכוחותיהם במסגרת המיתולוגיות והסיפורים העממיים שלהן. כן עוסק המחקר בתופעות חברתיות, דתיות ותרבותיות שונות הקשורות בתפיסות אלו בתוך כל תרבות. מקור השם הוא מהמילה היוונית Δαίμooν ‏daimōn, שמשמעה כוח אלוהי או על-אנושי.

                                               

דמוניזציה

דמוניזציה היא תהליך שבו קהילה, עמדה או התנהגות מוצגת ויותר כרע בהתגלמותו. הדמוניזציה היא תהליך של התדרדרות והסלמה מתמדת שבו קהילת זהות מסוימת, עמדה פוליטית מסוימת או פרקטיקת התנהגות מסוימת מנגידה את עצמה לעמדה אחרת - כלומר ההוקעה של זהות קבוצת החוץ כרעה לחלוטין מופיעה במקביל התפיסה של זהות קבוצת הפנים כטובה לחלוטין, מאחר שזהות קבוצת החוץ היא ניגודו המוחלט של זהות קבוצת הפנים. דמוניזציה מתרחשת תמיד בתוך הקשר של ניגודים, כאשר ההשחרה של הקוטב השלילי של הניגוד מהווה גם הלבנה מוחלטת של הקוטב החיובי שלו. דמוניזציה היא תהליך בלתי רציונלי במהותו מאחר שבמציאות אין ניגודים מושלמים כאלו, ודברים אינם ...

                                               

הארה

הארה היא מושג רוחני-דתי המתאר הבנה פתאומית החורגת מן היומיום. מושג ההארה מרכזי בבודהיזם, שבמסגרתו הוא מתאר את שחרור האדם ממחזור הלידה והמוות המקובל בדתות הודו סמסרה. שבירת המעגל הנצחי של גלגול הנשמות מתרחשת בזכות צבירת תובנות עמוקות אודות הקיום, המובילות לשינוי מהותי בתפיסת העולם של האדם, וגורמות לשכתוב עמוק של דפוסי התנהגותו, אפיו ואישיותו. ההגעה להארה היא מושא השאיפה המרכזי בבודהיזם, ומושגת על פי רוב בזכות תרגול מדיטטיבי ממושך, המעביר את האדם ממצב הכרה שגרתי למצב תודעתי עליון ונשגב. תהליך ההארה מתרחש על פי רוב בהדרגה ובשלבים, אך לעיתים נדירות עשוי להיות מיידי ופתאומי. אדם שעבר הארה מכונה ...

                                               

ההגנה מן הבחירה החופשית

ההגנה מן הבחירה החופשית היא טיעון לוגי שפותח על ידי הפילוסוף האנליטי האמריקאי אלווין פלנטינגה, ופורסם בגרסה סופית בספרו "אלוהים, חופש ורוע". טיעונו של פלנטינגה מהווה הגנה כנגד הבעיה הלוגית של הרוע, כפי שנוסחה על ידי הפילוסוף ג ל מאקי לראשונה ב-1955. הניסוח של מאקי לבעיה הלוגית של הרוע טוען כי שלוש מהתכונות של אלוהים בהשקפה הנוצרית האורתודוקסית - ידיעת-כל, כל-יכולת, וטוּב אין סופי - אינן מתיישבות עם קיומו של הרוע. ב-1982 הודה מאקי כי ההגנה של פלנטינגה מפריכה בהצלחה את טיעונו, למרות שלא הצהיר שבעיית הרוע יושבה.

                                               

חטא

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה. החטא יכול לנבוע מקיום או מאי קיום של מעשה מסוים או ממחשבה על או מדחף לעשיית דבר אסור. ישנן דרגות חומרה שונות של חטא, כאשר על חטאים מסוימים יש דין מיתה ואילו על אחרים יש כפרה. התפיסה הדתית של איזה מעשה נחשב לחטא משתנה בהתאם לדת, למדינה ולזמן. חטאים אחדים התגלגלו לחוקים ולאיסורים אוניברסליים, כגון רצח וגנבה, ואילו מעשים אחרים הנתפסים כחטאים על פי דתות מסוימות, כגרגרנות וכמשכב זכר מקובלים היום בצורה נרחבת יותר מבעבר בקרב חברות מסוימות.

                                               

חיים לאחר המוות

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, או לאחר המוות. בדרך כלל מדובר על השארות הנפש, אך בתרבויות קדומות מדובר לעיתים גם קיום גופני לאחר המוות. העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואחרים מפרשים אותן כאשליות הנובעות מסיבות שונות.

                                               

טרנסצנדנטיות

בהקשר דתי, טרנסצנדנטיות היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ובצורה מסוימת אף לא תלוי בה. האמונה הזאת מושרשת במושג הנשגבות ברוב הדתות והמסורות והיא נוגדת את האמונה באלוהים או במוחלט כגשמיים בלבד, או כחלק בלתי נפרד ממנו. טרנסצנדנטיות יכולה לתאר לא רק את קיום האלוהים, אלא גם את הידיעה שלנו אותו: אלוהים גם נשגב מן היקום וגם נשגב מבינתנו. למרות שטרנסצנדנטיות מוגדרת בדרך כלל כהפוכה לאימננטיות, ישנם מקרים בהן הן מתקיימות ביחד. מספר תאולוגים ומטפיזיקאים מהדתות הגדולות טוענים כי אלוהים, או ברהמן, הוא בו זמנית בתוך ומעבר ליקום ; בתוכו, אבל לא חלק ממנו; בו זמנית מתפשט בו ונמצא מעבר לו. כך מתב ...

                                               

מדע החדית

מדע החדית הוא תחום ידע באסלאם, העוסק בידיעת הכללים והחוקים לתנאי התמיכה בחדית, והמונחים שבה, והסיבות לקבלתה או דחייתה. באמצעות ידיעת המאפיינים והכללים שבמדע הזה, ניתן לדעת את החדית המאומת ואת החדית המאומת פחות, את זה המבוסס ואת זה הלא מבוסס, ואת הסיבות לכך.

                                               

מיזותאיזם

מיזותאיזם היא "שנאת האל או האלים". במספר דתות הדוגלות בריבוי אלים רווחה האמונה כי ניתן להעניש את האלים עם הפסקת הסגידה להם. היו שטענו כי במיתולוגיה הנורדית, לדוגמה, מוזכרים לפרקים בני תמותה אשר, בשלב מסוים בחייהם, נמלאו תיעוב כלפי האמונה באל, ותחתיו שמו מבטחם ואמונתם בכוחם שלהם ובמעלותיהם האנושיות. בדתות הדוגלות באל יחיד, הרגש המיזותאיסטי עולה לעיתים בהקשרי בעיית הרוע. דוגמה לכך היא בחיבורו של גתה "פרומתאוס", אשר חובר בשנות ה-70 של המאה ה-18, במקביל לביטוייו המודרניים הראשונים של האתאיזם. בהקשר זה יוזכר המונח דיסתאיזם ביוונית δύσθεος, "בלתי אלוהי", האמונה כי האל אינו טוב ואף במובנים מסוימי ...

                                               

תאולוגיה נוצרית

התאולוגיה הנוצרית היא תאולוגיה או שיח, המתייחסת לישו וקורותיו כאל "דבר האל" ומהווה ניסיון לברר את "טעם האמונה הנוצרית". התאולוגיה הנוצרית היא תחום השיח בנוגע לאמונה הנוצרית. העוסקים בה מחולקים על פי פלגי האמונה הנוצרית. תאולוגים נוצרים משתמשים בניתוח רציונלי וטיעון לוגי על מנת להבין, להסביר, לבחון, לבקר, להגן או לקדם את הדוקטרינה הנוצרית. התאולוגיה הנוצרית מאפשרת הבנת התפיסה הנוצרית יותר לעומק, לערוך השוואה בין הנצרות לבין דתות ותרבויות אחרות, להגן על הנצרות מפני ביקורת, לאפשר רפורמות, לסייע בהפצת הנצרות, לבחון את מקורות התרבות הנוצרית וליתן מענה לסוגיות וצרכים עכשוויים. במילותיו של אנסלם ...

                                               

סיבתיות כפולה

סיבתיות כפולה הוא ביטוי שטבע יחזקאל קויפמן והתקבל במחקר המקראי בשאלה "כיצד מנהל אלוהים את העולם". האירועים מתרחשים לכאורה בתהליך סיבתי-רציונלי וטבעי בעולם המציאות, אך בפועל בני האדם מונחים על ידי אלוהים. סוגיית הסיבתיות הכפולה מעלה את השאלה: אם האל מתערב בחיי האדם וכופה עליו את רצונו וכל שמתרחש על פני האדמה נקבע על ידי אלוהים, כיצד יכול האדם לבחור ולקבל החלטות בעצמו? ובניסוחו של אוריאל סימון: "דטרמיניזם אלוהי אינו מתיישב, לכאורה, עם חירות אנושית - כאשר האדם אינו אלא כלי בביצוע התוכנית של האל דומה שהוא פטור מאחריות למעשיו, ולהפך, כאשר הרשות נתונה, דומה שהאל אינו מנהיג את בריותיו אלא רק מגיב ...

                                               

על טבע האלים

על טבע האלים הוא דיאלוג פילוסופי שנכתב על ידי הפילוסוף הרומאי מרקוס טוליוס קיקרו ב-45 לפנה"ס. דיאלוג זה כולל שלושה ספרים שבכל אחד מהם מתקיים דיון על אודות התאולוגיה של אסכולות פילוסופיות שונות. הדיאלוג מתרכז בדיון על אודות התאולוגיה של האסכולה האפיקוראית, של האסכולה הסטואית ושל האקדמיה האפלטונית. קיקרו, שהקדיש את הדיאלוג לידידו ברוטוס, אינו לוקח חלק פעיל בוויכוח. גאיוס וליוס מייצג את האסכולה האפיקוראית, קווינטוס לוקיוס באלבוס - את האסכולה הסטואית, וגאיוס קוטה - את זרם הספקנות של האקדמיה האפלטונית, שעמו נמנה גם קיקרו עצמו. הספר הראשון כולל את המבוא, את דברי וליוס בזכות התאולוגיה האפיקוראית, ...

                                               

פוגה מונדי

פוגה מונדי הוא מונח תאולוגי, בעיקר בנצרות, שפירושו "היפרדות מן העולם" או "פרישה מהעולם", כלומר פרישה מהחברה למקום מבודד, פעולה המוכרת בשם התבודדות. להיבדל מהעולם ולהגשים את רעיון הפוגה מונדי יכולים הנזירים המתבודדים, שעדיין רואים מדי פעם מתבודדים אחרים ויכולים להיפגש פעם בשבוע לתפילה משותפת; יכולים המסתגרים claustration במקום סגור לחלוטין שאינם פוגשים בני אדם אחרים; ויכולים נזירים במנזרים שבהם יש מספר נזירים שאינם יוצרים קשר עם העולם החיצון, ובהם אין לנזירים רשות לצאת מהמנזר ואין רשות לאדם מבחוץ להיכנס אל המנזר. פוגה מונדי היא דרך של חזרה בתשובה מרצון, בדרך של בדידות, הכחשה עצמית ותפילה. ה ...

                                               

פטליזם

פטליזם, הוא שם תואר להשקפה לפיה האדם כבול לסדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם. כלומר אמונה בגורל מוחלט וידוע מראש המכתיב את חייו. ניתן לדבר על שלשה מובנים שונים לפטליזם: הענקת ערך נורמטיבי חיובי לגישה פסיבית כלפי החיים, כעדיפה על גישה הפוכה המנסה להיאבק בזרם האירועים ולשנותם. מנטליות פסיבית נוכח אירוע הצפוי להתרחש, משום שהוא נתפס כבלתי ניתן לשינוי. פרידריך ניטשה כינה זאת פטליזם טורקי. האמונה ולפיה אין לאדם בחירה חופשית לפעול אחרת מכפי שהוא נוהג בפועל; אמונה שהאדם כלל איננו מסוגל לעצב את העתיד או את מעשיו שלו עצמו. תחושת הגורל היא ככל הנראה בין התחושות האנושיות העתיקות ביותר, הגורל הוא ...

                                               

פילוסופיה יהודית

בהגדרתו הפשוטה מתייחס המונח "פילוסופיה יהודית" לחיבור בין מחשבה פילוסופית להגות יהודית. עם זאת, למונח הגדרות שונות ואף תלויות תקופה. בימי הביניים, הכוונה הייתה לכל מחשבה ותורה שיטתית שהונהגה על ידי יהודים, בין אם היא עסקה בנושאים יהודיים מובהקים כגון טעמי המצוות, האמונות והדעות הראויות לאדם, תורה ומדע וימות המשיח, ובין אם עסקה בנושאים פילוסופיים כלליים. בתקופות אחרות, כגון בעת המודרנית, נחשבה ההתמקדות בנושאים יהודיים לתנאי חשוב, והוגי דעות שלא הזדהו כיהודים או שהיו אדישים למורשתם, שעסקו בהגות כללית כמו משמעות החיים, פילוסופיה של המוסר וכדומה לא סווגו בדרך כלל כפילוסופים יהודים.

                                               

פילוסופיה נוצרית

הפילוסופיה הנוצרית היא המשך של הפילוסופיה היוונית הקלאסית. הפילוסופים הנוצרים המוקדמים הושפעו מקודמיהם היוונים, כגון אריסטו או אפלטון והשתמשו בהם ובפיתוחיהם כדי להצדיק את טענותיהם הפילוסופיות. פילוסופיה נוצרית, כמו גם פילוסופיה דתית בכלל, מכונה לעיתים "תאולוגיה" והגבול ביניהם הוא לרוב אינו ברור וחד משמעי. הפילוסופים הנוצרים, השתמשו בפילוסופיה בעיקר לשם הצדקת אמונותיהם בהם האמינו מלכתחילה, ולא - כפי הנהוג בפילוסופיה המאוחרת יותר לחשוב - שמטרת הפילוסופיה היא לברר מחדש את האמונות ולברור מתוכן את הנכונות בלבד. למעשה, הם טענו שכל פילוסופיה שהיא מבססת בעצם את מה שהאדם מאמין בו מקודם. לכן יכולה ה ...

                                               

פרדוקס הכול-יכול

פרדוקס הכול-יכול, או טיעון התכונות הסותרות, הוא פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות מוגדר היטב. ממילא לכאורה הפרדוקס נוגד את קיומה של ישות המוגדרת ככל-יכולה, ולכן יש לו השלכות בתחום התאולוגיה. לפרדוקס צורות שונות, כגון "האם מי שהוא כול-יכול מסוגל ליצור אבן שאותה הוא לא יוכל להרים?", "האם מי שהוא כול-יכול וכול-יודע מסוגל לברוא אדם המסוגל לעשות משהו ולהיות היחיד היודע זאת?", "האם מי שהוא כל יכול מסוגל ליצור עיגולים מרובעים?" או "האם מי שהוא כל-יכול לממש החלטה להפסיק להיות כל-יכול?". מעלי השאלות הללו טוענים כי שאלות אלה מובילות לסתירה.

                                               

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

                                               

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים. עקרון שלילת הגשמות מורה על כך שהאל מופשט, אבסטרקטי, איננו חומרי. שלילת הגשמות נחשבת חלק מעיקרי האמונה היהודית, ומהעיקרים המכוננים בדת האסלאם. בשתי דתות אלו, נספחות לעיקרון שלילת הגשמות דעות או מצוות נוספות התלויות בו ומשלימות אותו, כדוגמת שלילת התארים מהאל ואיסור עשיית פסלים ומסכות.

                                               

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי. בצורתה הטהורה דרך השלילה מביעה ספקנות כלפי כל הגשמה מילולית, ואינה מקבלת את הניסיון התאולוגי כשביל להבנת האל. אולם כמתודה פילוסופית היא נהוגה על מנת לטהר את השפה המקובלת ממושגים מטעים על האלוהות, כבסיס להבנה ישירה של הדבר עצמו. מבחינה זו שלילת התארים מקבילה לשלילת הגשמות ובעלת מטרה דומה. בהגות המערבית, שלילת התארים מצויה כטכניקה בסיסית בפילוסופיה היהודית, בפילוסופיה היוונית, בתאולוגיה האסלאמית בעיקר אצל האסכולה המתעזלית ומאוחר יותר שוב בחיבוריהם של הוגים יה ...

                                               

תאודיציה

תאודיציה היא תפיסה תאולוגית ופילוסופית המבטאת צידוק דין וקבלת מעשי האל ללא תרעומות וביקורת. העיקרון העומד מאחורי התאודיציה הוא כי האל חפץ תמיד בטובת ברואיו והוא החכם מכול, ובשל כך אין יכולת בידי האדם להבין את מעשי האל ומתוך כך לבקרם. תפיסה זו מעוררת חשיבה מחדש למעשה לגבי כל שאלת הרוע בעולם. הדוגלים בתפיסה זו עשויים להיקלע לקונפליקטים ודילמות בהתאם לרמת קושי הייסורים הניחתים עליהם. התאודיציה בולטת בדתות האברהמיות. כבעיה פילוסופית מתרכזת התיאודיציה במתח שבין קיום הרוע והסבל בעולם לבין תפיסת האל ככל יודע, כל יכול וכטוב מוסרית.

                                               

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים. תורת הגמול דנה בשאלות על חוסר ההתאמה בין הגמול הנראה לעין לבין מעשיו של האדם, ומעלה שאלות על היחס לשלטון החוק ולנורמות החברתיות המספקים אף הם תורת גמול מקבילה.

                                     

ⓘ תאולוגיה

  • תאולוגיה מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תו ר ת ה א מו נ ה היא חקר האלוהות בפרט זו המסווגת כתאיסטית וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי
  • התאולוגיה הנוצרית היא תאולוגיה או שיח, המתייחסת לישו וקורותיו כאל דבר האל יוונית עתיקה: λόγος θέου \ logos theou, לטינית: Verbum Dei ומהווה ניסיון
  • מכלול התאולוגיה בלטינית: summa theologiae, או סומה תאולוגיה היא יצירה שחוברה במאה ה - 13 על ידי התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס. ביצירה מבצע תומאס סינתזה
  • דוקטור לתאולוגיה Doctor of Divinity, ראשי - תיבות D.D או DD, בלטינית Divinitatis Doctor היא דרגה אקדמית מתקדמת בתאולוגיה בעבר היא הוענקה למי שהורשה על
  • אפשר לתאר את תאולוגיית השחרור כפרשנות של האמונה הנוצרית מתוך חוויית העוני וניסיון לקרוא את התנ ך ואת התאולוגיה הנוצרית דרך עיני העניים. הצורה הטובה ביותר
  • שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה מלטינית: via negativa היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו
  • לאי - ביצוע חטאים ופקפוק בלגיטימיות השלטון, גרמו אנשיו לעיסוק גובר בשאלות התאולוגיות באותה עת בה נזדקקו מרבית המוסלמים להוכחה בדבר ההיגיון שבאמונתם, הפך מדע
  • התאולוגיה של המוסלמים השיעים, מכילה חמישה עקרונות יסוד אשר עליהם בנויה אמונתם. חמשת עקרונות היסוד אשר עליהם בנויה התאולוגיה של המוסלמים השיעים, הם: יחידות
  • תאולוגיית החילופין היא מונח שנטבע כדי לתאר יסוד אמוני מרכזי בנצרות, לפיו מאז בואו של ישו, הכנסייה היא היורשת הבלעדית של בחירת עם ישראל ומהווה את עמו היחיד

Users also searched:

...