Back

ⓘ שמורת שקמונה




שמורת שקמונה
                                     

ⓘ שמורת שקמונה

השמורה שוכנת לאורך חוף הים התיכון בין המכון לחקר ימים ואגמים בצפון לטיילת מגדלי חוף הכרמל בדרום. השמורה היא גם גן לאומי וגובלת בחלקה הדרומי בפארק הכט. האתר כולל שמורה ימית מוכרזת בשטח של 1.677 דונם לאורך 1.6 ק"מ של חוף, ועד מרחק של 1.000 מ ממנו עד עומק מים של 14 מ. שטח השמורה כולל גם כ-45 דונם ביבשה.

חוף השמורה הוא סלעי וגולת הכותרת שלו היא טבלאות הגידוד: שוניות סלעיות שטוחות, שנוצרות בקו המים, ואשר מהוות בית גידול חשוב ומערכת אקולוגית מורכבת. על גבי משטחים אלה יוצרים חלזונות ימיים מסוג צינוריר בונה שכבת מסלע, ששומרת על הטבלאות מפני בלייה, וכן כרכוב מוגבה המשמר את המים על הטבלה בעת השפל. באופן זה מתעצבת על גבי הטבלאות מערכת אקולוגית ייחודית. השוניות יוצרות בריכות, מפרצונים ולגונות ומהוות בית גידול עשיר למגוון של אצות, חסרי חוליות ימיים כגון שושנות ים, סרטנים וצדפות שונות, דגים ואף צבי ים. מעל למים הטבלאות בשקמונה מהוות מקום מנוחה וציד לעופות חוף וים והשמורה מהווה נקודת תצפית פופולרית לצפרים. שני נחלים המנקזים את מורדות הכרמל נשפכים לים בשקמונה – נחל לוטם ונחל עלייה.

לאורך חוף השמורה פורחים חבצלת החוף, קריתמון ימי, עדעד כחול וצמחי חוף רבים אחרים. האתר ידוע באופן מסורתי כנקודת דיג פופולרית ותל שקמונה אף נקרא בערבית תל-א-סמק – תל הדגים.

על התל, שגובהו כ־12 מ מעל פני הים, נמצאים שרידים ארכאולוגים של היישוב העתיק שקמונה מן המאה החמישית לספירה. בטבלאות הגידוד שמתחת לתל נמצאת בריכה עגולה שנחצבה בו בתקופת היישוב העתיק ושימשה ככל הנראה לגידול והחזקת דגים ויצורים ימיים שונים.

השמורה הוכרזה ב-26 באוקטובר 2008 ומאז הדיג בה מותר בחכות מהחוף בלבד ואסור ברובה או ברשת. שביל הליכה חוצה את השמורה לאורכה והכניסה ברכב אסורה למעט באופניים. שקמונה היא השמורה הימית העירונית הראשונה בישראל ובעורפה מטרופולין חיפה הגדולה, ולכן היא מהווה גם אתר תרבותי וחינוכי יקר ערך.

                                     

1. שמורת ים ראש כרמל

במלאת עשור להכרזת השמורה, בעקבות סקר רב-שנתי שמצא מגוון גדול של מינים בהמשכו התת-ימי של רכס הכרמל, ביניהם מינים בסכנת הכחדה, החלה רשות הטבע והגנים לקדם הגדלה משמעותית של השמורה לכוון צפון מערב, לכפי שלושים משטחה הנוכחי. הסקר נעשה בשיתוף בין רשות הטבע והגנים, המכון לחקר ימים ואגמים והמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כדי לסקור עומקים גדולים ההמותרים לצוללים, הופעלו בו גם רובוטים תת-ימיים. במגוון בעלי החיים שנמצאו בולטים יותר מחמישים מינים של ספוגיים, אשר יוצרים בית גידול דומה לשוניות אלמוגים, המאפשר קיום מגוון גדול של בעלי חיים אחרים.