Back

ⓘ מושגים ביהדות




                                               

אהבת חינם

המושג נמצא לראשונה בדברי תורתו של רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר: "כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חינם, כן לתקן זה צריך אהבת חינם, שכל אחד מישראל יאהב את חבירו בחינם". המושג התפרסם בעקבות השימוש שעשה בו הרב קוק בספרו אורות הקודש: "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם.". לרב קוק גם מיוחס המשפט "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם". משפט דומה, "מוטב שאכשל מאה פעמים באהבת ישראל חינם מאשר פעם אחת בשנאת ישראל חינם", יוחס לאחר שנים לאדמו"ר מויזניץ, הרב ישראל הגר אהבת ישראל. באותה התקופה השתמש במושג גם הרב חנוך צבי הכהן לוין, בספרו יכהן פא ...

                                               

אונס נערה (הלכה)

אונס נערה בתולה הוא פשע המתואר בתורה ועונשו מתבטא במצווה לחייב את האנס לשאת את אנוסתו אם זהו רצונה, ובמצווה למנוע מהאנס את הזכות לגרש את אנוסתו לעולם. כמו כן, חייב האנס לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל כסף ותשלומי צער, בושת ופגם. על פי ההלכה, על מנת שהאישה תחשב כאנוסה, על הנאנסת לצעוק ולקרוא לעזרה בזמן האונס, אם המעשה היה במקום שאפשר שאחרים ישמעו את צעקותיה בעיר. במידה ולא צעקה, ההלכה מגדירה את היחסים כיחסי מין בהסכמה, גם במידה והאישה הנאנסת נשואה. במקרה כזה תחשב נערה בתולה כמפותה.

                                               

אפר מקלה

אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה. במסורת היהודית, מקובל השימוש באפר מקלה, לסמל אבלות על חורבן ירושלים, במהלכן של שמחות חתונה. או כדי לעורר תשובה, במהלך תענית שנגזרה על הציבור בעקבות בצורת. בניגוד לאפר פרה אדומה, אין באפר מקלה כל קדושה.

                                               

ברוב עם הדרת מלך

בהגדרת רוב עם קיימות כמה אפשריות. המצווה נעשית מול ציבור. כגון קריאת התורה ביום כיפור על ידי הכהן גדול המצווה מתחלקת בין עושיה כגון הולכת הדם למזבח בשחיטת הפסח המצוות נעשית על ידי רבים בו זמנית כגון העלאת הביכורים לירושלים או עבור הרבים כגון ברכת המוציא במספר סועדים את האופן הראשון ניתן למצוא בשחיטת קרבן הפסח במקדש, המשנה במסכת פסחים מתארת את מהלך השחיטה וכותבת כי כאשר נלקח הדם למזבח ממקום השחיטה נעשה הדבר באופן שבו הכהנים נעמדים בשורה עד המזבח ומעבירים הדם לזה עד שהאחרון זורקו על גבי המזבח, הגמרא מציינת כי הטעם לתהליך זה הוא משום רוב עם הדרת מלך. דוגמה לאופן השני הוא העלאת הביכורים למקדש, ...

                                               

המתחיל במצווה אומרים לו גמור

מקור הדין הוא מהפסוק "וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פנחס בן אלעזר הכהן", בפסוק מתואר שלאחר שפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית כזבי בת צור, ואחרי שה ציווה את משה ליזום מלחמת ענישה-נקמה במדיינים שהסבו לעם ישראל נזק רוחני כבד, וגם גרמו למותם של 24.000 איש מעם ישראל, הקב"ה אמר למשה נקֹום את נקמת בני ישראל בעצמך, והוא שילח את פנחס כמו שתואר בפסוק, כיוון שאמר: מי שהתחיל במצווה הוא גומרה. הוא השיב את חמת ה והכה את המדינית, הוא יגמור מצוותו. משה לא הלך בעצמו מפני שהוא גדל בארץ מדין אצל יתרו, אמר: אינו בדין שאני מֵצֵר למי שעשה בי טובה. כדברי המשל "בור ששתית ממנו מים ...

                                               

זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר הבנים - עם ישראל אינם זכאים לכך בזכות עצמם. אף שבמקור נזכר המושג כלפי שלושת האבות אברהם יצחק ויעקב, לעיתים משמש המושג זכות אבות בכוונה לדורות האחרונים שבזכות מעשיהם זכה הבן למה שזכה.

                                               

חובת הגוף

חובת הגוף הוא כינוי למצווה שהיא חובה על האדם ללא קשור ותלות במקום הימצאו, וחלה עליו בין אם נמצא בארץ ישראל או בחוץ לארץ. זאת בניגוד למצוות שהן חובת הקרקע שהן מצוות שחיובם חל רק בארץ ישראל. חיוב זה נלמד ממידת דבר הלמד מעניינו, שהיא אחת מי"ג מידות של רבי ישמעאל שבהן התורה נדרשת.

                                               

חופה וקידושין

ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות. הנישואים ביהדות מתבצעים בשני שלבים: הקידושין או ה"אירוסין" בלשון המשנה והנישואין. בעבר, בזמן המשנה והתלמוד, הזמן בין האירוסין לנישואין היה ממושך כשנה, ואילו מאז ימי הביניים הוא קוצר לכדי דקות בודדות. על כן נוצר מוסד שהחליף אותו, המחייב פחות, המכונה "שידוכין" ובעברית מודרנית נקרא גם אירוסין. ההלכה אוסרת קיום יחסי אישות בין גבר ואישה שאינם נשואים על ידי חופה וקידושין. יש אף הסוברים שאיסור זה הוא מדאורייתא.

                                               

חמישה קולות

חמישה קולות הוא מושג תלמודי הנאמר לגבי שמחת חתן וכלה. המשמח חתן וכלה זוכה בחמישה קולות שנשמעו במעמד הר סיני. הנהנה מסעודת חתן וכלה ולא משמחם, מבטל חמישה קולות שנאמרו בנבואת ירמיהו.

                                               

טעמא דקרא

בתלמוד מובאת מחלוקת תנאים האם ניתן לדון על פי הטעם שנראה לנו מסברה ולחדש הלכות על פיו, או שאין לחלק דינים ללא מקור מן המקרא. דעת רבי שמעון שאנו רשאים לדון מסברא מהו "טעמא דקרא" ולחדש על פיו דינים, ואילו דעת רבי יהודה שאין דורשים "טעמא דקרא". מחלוקת התנאים אינה נוגעת לשאלה אם יש לאדם לפרש טעמים בפסוק, אלא רק בשאלה האם אפשר להוציא על פי זה הלכות למעשה.

                                               

יחיד ורבים הלכה כרבים

בעל ספר החינוך מסביר כי בנוסף להנחה שדעת הרוב נוטה אל האמת יותר מדעת המיעוט יסוד קביעת ההלכה כדעת הרבים נועד לשמור על אחידות התורה, שכן במידה וכל אחד יכריע את ההלכה על פי סברתו ולא לפי דעת הרוב, תעשה התורה ככמה תורות: "שאילו נצטוינו קיימו התורה כאשר תוכלו להשיג כוונת אמתתה, כל ואחד מישראל יאמר "דעתי נותנת שאמתת עניין פלוני כן הוא", ואפילו כל העולם יאמרו בהפכו.ויצא מזה חורבן שתעשה התורה ככמה תורות כי כל אחד ידין כפי עניות דעתו. אבל עכשיו שבפירוש נצטוינו לקבל בה דעת רוב החכמים - יש תורה אחת לכולנו והוא קיומנו גדול בה.". האחרונים הסתפקו אם פסיקת ההלכה על פי הרוב בכל התורה היא בתורת בירור שכך ...

                                               

מצווה הבאה בעבירה

מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו. הפסיקה ההלכתית קובעת שקיום של מעשה כזה אינו נחשב למצווה, ואין לעשותו, וכלשונו של הרמב"ם: "מצווה הבאה בעבירה - אינה מצווה". במקרה כזה לא מיישמים את הכלל של עשה דוחה לא תעשה, שבו מדובר על מקרים שההלכה מכריעה שעשה מסוים חשוב יותר מהלא תעשה המתנגש בו, כמו ברית מילה שדוחה את השבת.

                                               

מצוות אנשים מלומדה

כינוי זה מקורו על פי הפסוק בספר ישעיהו כאשר הנביא ישעיה מוכיח את עם ישראל שבעבור עוון זה תלקח מהם החכמה והבינה: "וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". המילה מלומדה נמצא גם בדברי הנביא: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ" הושע, י, י"א. שם מסביר המלבי"ם כך:

                                               

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע. לדוגמה, מצוות סוכה חלה רק במהלך חג הסוכות, ומצוות הנחת תפילין חלה רק בימי חול, ביום ולא בלילה. אבל מצוות שיש להן זמן חלות קבוע אך אין להן זמן ביטול, כגון מילה ביום השמיני או פדיון הבן ביום השלשים אינן בכלל זה. ייחודן של מצוות עשה שהזמן גרמן הוא שלמעט מספר חריגים, נשים וכן עבדים כנעניים פטורות מהן, כלומר נשים אינן מחויבות מבחינה הלכתית לקיים מצוות אלו, בשונה ממצוות עשה שלא הזמן גרמן וכן כל מצוות לא תעשה, שככלל חלות על נשים וגברים במידה שווה.

                                               

ספרי אמ"ת

סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ו תהילים. מקור הכינוי הוא בראשי התיבות של שמות הספרים. הספרים מאופיינים בכך שהם כתובים בסגנון שירי, אך נבדלים מזה בסוגה הספרותית שלהם. הספרים איוב ומשלי נכללים בקבוצת "ספרות החכמה" יחד עם מגילת קהלת, ואילו תהילים מוגדר כספר מזמורים. בכל מסורות סידור ספרי התנ"ך, נמצאים שלושת הספרים זה לצד זה, אך לא תמיד באותו הסדר. הסדר תהלים-איוב-משלי מקובל על פי מסורת חז"ל, על פי כתבי יד ספרדיים של התנ"ך וכן על פי כתר ארם צובא. לעומת זאת, בכתבי יד אשכנזיים של התנ"ך וכן ברוב ספרי התנ"ך המודפסים הסדר הוא תהלים-משלי-איוב.

                                               

עשה לך רב

עשה לך רב היא הוראה המופיעה פעמיים במסכת אבות, ומבטאת רעיון מקובל ביהדות. בפירושה של הוראה זה נכתבו בפרשנים הסברים שונים, שעיקרן הוא שעל אדם לקבוע לעצמו רב דרכו יוכל להשתלם בתורה מצוות ובמעשים טובים.

                                               

עשרת הדיברות

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית. הדיברות נחשבים למצוות יסודיות ביהדות, ולהם השפעה רבה על המשפט והמוסר בתרבות היהודית והנוצרית. עשרת הדיברות הם: אָנֹכִי ה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אמונה באלוהים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה – מונותאיזם, איסור עבודה זרה ואיסור עשיית צלמים. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא – איסור נשיאת שם ה לשווא. לֹא תִנְאָף. זָכוֹר אֶת-יוֹם ה ...

                                               

פיתוי (הלכה)

מפתה על פי ההלכה הוא אדם ששידל בתולה פנויה לקיים איתו יחסי מין. ישנה מצוות עשה מהתורה לחייב את המפתה לשלם לאבי הנערה קנס של חמישים שקל כסף, או לשאת אותה לאישה, בכפוף להסכמתה ולהסכמת אביה.

                                               

קיצוץ בנטיעות

קיצוץ בנטיעות הוא מונח שגור בתורת הסוד היהודית המתאר כפירה בעיקרי היהדות ובפרט, אמונה בקיום ריבוי רשויות מלבד האל האחד. המונח משמש במקורות רבים בארון הספרים היהודי ולרוב בהקשר של התעלות מיסטית והעמקת חקר בסודות התורה המביאות להרהורי כפירה. במיסטיקה היהודית, נחשב הקיצוץ בנטיעות לאחד מהחטאים החמורים ביותר. קיצוץ בנטיעות נתפס כחטא שאין עליו כפרה והאפשרות לחזור בתשובה סגורה בפני המקצץ בנטיעות. בהמשך מסכת חגיגה, דורשים האמוראים את הפסוק "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים" ומוסיפים "חוץ מאחר". כלומר, כל החוטאים רשאים לחזור בתשובה, חוץ מאלישע בן אבויה המכונה "אחר" אשר קיצץ בנטיעות ואין לו עוד רשות לשוב.

                                               

רוב (הלכה)

רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים לרוחב המשפט העברי, ישנם מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין, כדוגמת "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי" שבו בפירוש מבטלים את השפעת הרוב. מקור לדין זה מובא בפרשת משפטים: "לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" שמות כ"ג, ב. לפי פסוק זה יש להטות את הדין אחרי דעת הרוב, למעט מקרים בהם הרוב מוביל "לרעות".

                                               

רודף

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו. להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד, ולמי שמנסה לאנוס במקרים שחייבים על הביאה כרת או מיתת בית דין. המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר אפשרות אחרת להצלת הנרדף. דיני רודף נדונו בתלמוד במסכת סנהדרין וברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש והעיקרון עליו הן מבוססות מקובל גם מחוץ למסגרת ההלכה.

                                               

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים בברית הקשת, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול, עת הותר להם, לראשונה, להמית בעלי חיים לצורך אכילתם. אך לדעת רש"י, גם אבר מן החי נאסר כבר לאדם הראשון. המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו או של יוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על ...

                                               

שנאת חינם

שנאת חינם הוא מונח שמקורו ביהדות, והוא מבטא שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם או קבוצה אחרת ללא כל סיבה עניינית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או השתייכות לקבוצה שונה.

                                               

שעבוד הגוף

המושג מופיע לראשונה בשם רבינו תם אצל הרא"ש. שמואל פוסק שאדם שמוכר שטר חוב לאדם אחר. לאחר מכן יכול בעל החוב המקורי לחזור ולמחול על החוב, והחוב מחול. נמצא שהאדם שקנה את החוב לא יכול לגבות את החוב שקנה, כיוון שהוא נמחל בידי מוכר שטר החוב, המלווה. כדי להסביר איך ייתכן שהמכירה תהיה מכירה מלאה אבל בכל זאת תישאר זכות המחילה ביד המלווה הסביר רבינו תם: "דמוכר שטר חוב שיכול למחול אף על פי שמדאורייתא הוי מכר משום דשני שיעבודים יש לו למלוה על הלוה אחד שיעבוד נכסיו ואחד שגופו משועבד לפרוע לו ושעבוד נכסיו של הלוה יכול המלוה למכור אבל שיעבוד גופו של הלוה אין קניין נתפס עליו הלכך כל זמן שלא מחל לו גובה נכ ...

                                     

ⓘ מושגים ביהדות

  • את המורשת התרבותית שלהם, בעוד העולם צריך להכיר ביהדות כמקור הטוב האנושי תרבות יהודית חילונית יהדות רקונסטרוקציוניסטית Roberta Rosenthal Kwall, The
  • הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין ובסביבתם. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי פולין, אוקראינה, בלארוס
  • במשמעות רחבה זו של מושג הצניעות כלולה גם הצניעות בתחום המיני. עם השנים, הפכה הצניעות בתחום המיני לחלק המרכזי במושג הצניעות ביהדות הן בהלכה והן במחשבה
  • יהדות עם יהודי ומדינת ישראל באתר עמותת לשמה זאב סולטנוביץ התפילה - סידורה וערכה בקהילה, באתר ישיבה, חשוון תשס ח הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות
  • יהדות השרירים בגרמנית: Muskeljudentum היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב - 28 באוגוסט 1898. בנאומו דיבר נורדאו על הצורך
  • ב אנציקלופדיה יהודית באתר דעת הלכות צניעות בקיצור שולחן ערוך הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - ברית מילה, אתר ערוץ מאיר קרן בר לב, התעוררות, באתר מאקו 5
  • דרבנו גרשום איסור זה התקבל בראשיתו בעיקר ביהדות אשכנז, אך כיום נהוג גם בקרב מרבית יהדות ספרד. מנגד, אין מושג ותקפות הלכתית לנישואים של אשה עם יותר מגבר
  • הזרמים הלא - אורתודוקסיים. ביהדות הקונסרבטיבית וביהדות הרפורמית נוטלות נשים חלק במגוון פעילויות שאסורות או אינן מקובלות בדרך - כלל ביהדות האורתודוקסית כמו: להיות
  • המגמות האינטלקטואליות בקרב הרוב המזרח - אירופאי ביהדות ארצות הברית והושפע מאוד מאחד העם ומרדכי קפלן, שראו ביהדות ציוויליזציה שלמה ולא דת. בהתאמה, ייחס כמוהם
  • סדרת מאה מושגים של שרי - הוצאה לאור מיכל ברגמן, יפעת שרעבי, 100 מושגים שלי - מורשת, שרי הוצאה לאור, 2005. יפעת שרעבי, רינתיה ברוכים, 100 מושגים שלי - דמוקרטיה

Users also searched:

...