Back

ⓘ כוכב לכת



                                               

מקפת (פירושונים)

כוכב לכת
                                     

ⓘ כוכב לכת

כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא:

במערכת השמש: א נמצא במסלול קבוע סביב השמש; ב בעל מסה גדולה דיה כדי שכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית; ג הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים;

או מחוץ למערכת השמש:

1 נמצא במסלול קבוע סביב כוכב או שאריות של כוכב; 2 המסה שלו מתחת למסה הדרושה להיתוך תרמו-גרעיני של דאוטריום; 3 בעל דרישות מסה/גודל למעמד פלנטרי במערכת השמש שלנו; כוכב לכת מקיף את השמש

לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה. לפיכך אין להם אור משל עצמם, אך הם עדיין מאירים בעזרת אור השמש הפוגע בהם.

הגדרת כוכב לכת במערכת השמש הוכרזה על ידי האיגוד האסטרונומי ב-2006, בעוד ההגדרה של כוכב לכת חוץ-שמשי הוצגה ב-2003. הכרזות אלו נועדו להסדיר הגדרות פורמליות בתחום, לאחר עשורים של תגליות. בהתאם, מכילה מערכת השמש שלושה סוגי גופים:

  • גופים קטנים במערכת השמש.
  • כוכבי לכת ;
  • כוכבי לכת ננסים ;

על פי אותן הגדרות במערכת השמש ישנם שמונה כוכבי לכת - ארבעת כוכבי הלכת הארציים כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, וארבעת ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ו נפטון. בעבר פלוטו נחשב אף הוא לכוכב לכת, אך מעמדו שונה לכוכב לכת ננסי.

מבחינה פיזיקלית לא קיים הבדל משמעותי בין כוכבי לכת במערכת השמש לבין כוכבי לכת חוץ שמשיים, כך שלעיתים מכנים את שתי הקבוצות בשם "כוכבי לכת". הענף המדעי שחוקר כוכבי לכת נקרא מדעים פלנטריים והוא משלב בתוכו מדעי החלל עם מדעי כדור הארץ.

                                     

1. היסטוריה

לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים ניסו לחקור את גרמי השמיים, כך נולד מדע האסטרונומיה. תת-ענף של מדע זה, אסטרונומיה פלנטרית, חקר את הגופים, ובעיקר את הפלנטות, שבמערכת השמש.

בעת העתיקה, לא היה מקובל לראות את כדור הארץ ככוכב לכת. במקום זאת, רווחה הסברה שכוכבי הלכת אותם ניתן לראות בעין בלתי מזוינת - סובבים את כדור הארץ, שעומד במקומו ראו המודל הגאוצנטרי. כיום, הפך המודל ההליוצנטרי למקובל יותר בקרב הקהילה המדעית לצורך חיזוי מיקומם של כוכבי הלכת בשמיים.

עם פיתוח הטלסקופ חוקרי שמיים גילו כוכבי לכת חדשים, כך שמראה מערכת השמש בעיני האנושות שונה מספר פעמים:

  • 1852 - 8 כוכבי לכת ללא האסטרואידים
  • 1930 - 9 כוכבי לכת עם פלוטו
  • 1807 - 11 כוכבי לכת
  • 1781 - 7 כוכבי לכת עם אורנוס
  • 1543 - 6 כוכבי לכת
  • 1846 - 13 כוכבי לכת עם נפטון
  • 2006 - 8 כוכבי לכת ללא פלוטו
  • 1845 - 12 כוכבי לכת עם אסטריה
  • 1851 - 23 כוכבי לכת

כאשר גילו את הגופים החדשים קרס, פאלאס, יונו ווסטה במסלול סביב השמש באזור שבין מאדים לצדק הם הוגדרו ככוכבי לכת ונותרו כאלה במשך 5 עשורים. אך בהמשך, כשהתגלו גופים נוספים באזור זה הוחלט לשלול מהם את מעמדם ככוכבי לכת ולהגדירם כאסטרואידים. המתנגדים הרבים טענו כי קרס הוא גדול מכדי להחשב אסטרואיד פשוט אך קול המתנגדים לא היה חזק מספיק ומעמדו כאסטרואיד לא השתנה.

דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1930 התגלה בקצה מערכת השמש גוף חדש, פלוטו, אשר מיד נחשב ככוכב הלכת החדש - התשיעי במספר. מעמדו ככוכב לכת נשאר במשך 7 עשורים אך מעמד זה עורער כאשר בשנת 2003 התגלה גוף נוסף, מרוחק יותר, וגדול מפלוטו ב-5% - בשם אריס. תחילה רצו להגדיר את אריס ככוכב לכת העשירי אולם הדבר חייב להגדיל את מספר כוכבי הלכת ל-13 היות שגופים מרוחקים נוספים שהתגלו התאימו להגדרה.

בשנת 2006 כונסו האסטרונומים מרחבי העולם תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הגוף העולמי הרשמי האחראי על מדע האסטרונומיה, כדי להחליט האם להגדיל שוב את מספר כוכבי הלכת או לשלול את מעמדו של פלוטו. לאחר דיונים, ויכוחים והצעות שונות הוחלט לשנות שוב את הגדרת כוכב לכת ולהוסיף קטגוריה חדשה - כוכב לכת ננסי, שתתאים לגופים קטנים יותר כדוגמת האסטרואיד קרס, וכן הגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס. ב-2016 פורסמה היפותזה על קיום כוכב לכת תשיעי.

                                     

2. שמות כוכבי הלכת

בעולם המערבי שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות האלים מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית. באירופה היו אלה היוונים שנתנו שמות לכוכבי הלכת הראשונים שהתגלו, אבל בשלב מאוחר יותר, בשל השפעתה של האימפריה הרומית, ולאחר מכן בהשפעת הכנסייה הקתולית, כוכבי הלכת היו ידועים בשם הרומי לטיני ולא בשמם היווני.

הרומאים העריכו את היוונים וחלקו איתם את התרבות, המנהגים והאלים - אך בשמות שונים. רק בתקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומית המשכתבים הרומאים שאלו את מרבית העלילות של האלים היווניים ויישמו אותן על האלים שלהם. מאוחר יותר כאשר הרומאים למדו את האסטרונומיה היוונית הם נתנו לשבעת כוכבי הלכת את השמות של האלים שלהם:

  • צדק נקרא אצל הרומאים יופיטר ואצל היוונים זאוס;
  • שבתאי נקרא אצל הרומאים סטורנוס ואצל היוונים קרונוס.
  • מאדים נקרא אצל הרומאים מרס ואצל היוונים ארס
  • כוכב חמה נקרא אצל הרומאים מרקוריוס ואצל היוונים הרמס;
  • נוגה נקרא אצל הרומאים ונוס ואצל היוונים אפרודיטה;

כאשר התגלו כוכבי הלכת העוקבים במאה ה-18 ובמאה ה-19 מנהג השמות לא השתנה:

  • אורנוס השם העברי: אורון על שם אורנוס מהמיתולוגיה היוונית;
  • נפטון השם העברי:רהב על שם האל הרומאי נפטון מקבילו היווני פוסידון.
                                     

3. כוכבי לכת במערכת השמש

ערך מורחב – מערכת השמש

על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי IAU מערכת השמש מכילה 8 כוכבי לכת:

  • צדק - יופיטר
  • כוכב חמה - מרקורי
  • רהב - נפטון
  • מאדים - מארס
  • נוגה - ונוס
  • שבתאי - סטורנוס
  • כדור הארץ
  • אורון - אורנוס

ניתן לזכור את סדר הכוכבים לפי המנמוניקה הבאה:

M y V ery E ager M other J ust S erved U s N oodles אמי הנלהבת מאוד הגישה לנו כרגע אטריות. או לפי המנמוניקה הבאה: כ רגע נ פל כ דור מ עץ צ הוב ש בגינה, א מרנו נ יקח.

ראשי התיבות של המשפט הם ראשי התיבות של כוכבי הלכת:

M ercury, V enus, E arth, M ars, J upiter, S aturn, U ranus, N eptune
                                     

3.1. כוכבי לכת במערכת השמש קטגוריות

כוכבי הלכת במערכת השמש סווגו על פי הרכבם לשלוש קטגוריות:

  • כוכבי לכת ארציים - אלו הם כוכבי לכת וכנראה גם כוכבי לכת ננסים הדומים בהרכבם לכדור הארץ. הם מורכבים בעיקר מסלעים מאחר שרוח השמש העיפה את מרבית החומר הנדיף שלהם. קטגוריה זו כוללת את חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים ואם מתחשבים בכוכבי הלכת הננסים קרס גם כן יכלל בקטגוריה זו יחד עם אסטרואידים רבים הנמצאים בחגורת האסטרואידים.
  • גופים טרנס נפטוניים - אלו הם גופים שנמצאים מעבר למסלולו הנוכחי של כוכב הלכת נפטון. קטגוריה זו כוללת את כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, אריס, האומיה, מאקה-מאקה ועוד.
  • ענקי הגזים - אלו הם כוכבי לכת המורכבים בעיקר מגזים והם הרבה יותר מסיביים מכוכבי הלכת הארציים. קטגוריה זו כוללת את צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
                                     

3.2. כוכבי לכת במערכת השמש קטגוריות משניות

חלק מהקטגוריות מתחלקות לקטגוריות משניות:

  • ענק גז - תת-קטגוריה של ענקי הגזים, שהם מסיביים יותר משאר ענקי הגזים ובעלי כמות גדולה של מימן והליום. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הענקים צדק ושבתאי.
  • פלוטינו - תת-קטגוריה של גופים טרנס נפטוניים בתהודה מסלולית של 2:3 עם נפטון. לקבוצה זו משתייכים פלוטו, אורקוס ואיקסיון.
  • ענק קרח - תת-קטגוריה של ענקי הגזים, שהם פחות מסיביים משאר ענקי הגזים ובעלי מחסור של מימן והליום. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הענקים אורנוס ונפטון.
                                     

3.3. כוכבי לכת במערכת השמש תת-קטגוריות של גופים מאותו סוג ואותה קטגוריה

  • גמד קרח - תת-קטגוריה של כוכבי לכת ננסיים קפואים ושל גופים טרנס נפטוניים. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה ואריס.
  • פלוטואיד - תת-קטגוריה של כוכבי לכת ננסיים ושל גופים טרנס נפטוניים. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה ואריס.
                                     

3.4. כוכבי לכת במערכת השמש מאפיינים

כל כוכבי הלכת הסובבים את השמש נמצאים במסלול הפוך לכיוון השעון אם מסתכלים על המערכת כולה מעל הקוטב הצפוני של השמש. משך סיבוב שלם סביב השמש נקרא שנה. שנה של כל כוכב לכת תלויה במרחק שלו מהשמש. ככל שהמרחק מהשמש גדול יותר, מסלול כוכב הלכת ארוך יותר ומהירותו איטית יותר היות שהוא מושפע פחות מכוח הכבידה של השמש, ולכן אורך השנה גדל.

יתרה מכך, כוכבי הלכת סובבים סביב עצמם על ציר מרכזי. משך סיבוב שלם של כוכב לכת סביב עצמו נקרא יום. כל כוכבי הלכת סובבים על ציר בכיוון הפוך לכיוון השעון אותו כיוון בו הם סובבים סביב השמש מלבד נוגה ואורנוס אשר סובבים סביב עצמם עם כיוון השעון. "יום" של כוכבי הלכת השונים אינו תלוי במרחקם מהשמש או במאפיינים אחרים שלהם; בנוגה אורכו של היום הוא 243 ימי ארץ, ואורכו של יום על ענקי הגז קטן מיום ארץ אחד.

מאפיין חשוב נוסף של כוכבי הלכת הוא שיפוע ציר Axial Tilt אשר קובע את הזווית של כוכב הלכת ביחס לקו המשווה של השמש. מאפיין זה משפיע ישירות על כמות האור שמקבל כל קוטב של כוכב הלכת, וכך נוצרות העונות של כוכבי הלכת ושינויי אקלים לאורך השנה. בצדק שיפוע הציר מאוד נמוך ולכן התנודות העונתיות שלו מינימליות. אורנוס לעומת זאת, בעל שיפוע ציר כה קיצוני עד שהוא נמצא כמעט על צידו.

כוכבי הלכת כמו השמש ושאר גרמי השמיים נראים "זורחים" במזרח ו"עורבים" במערב בגלל סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. אבל, אם משווים את המיקום של כוכב לכת יחסית לכוכבי השבת לילה אחרי לילה ניתן להבחין שכוכבי הלכת "גולשים" לאט לכוון מזרח של מפת השמיים. גלישה זאת הנקראת תנועה קדומנית היא איטית ביותר ואי אפשר להבחין בה במהלך לילה אחד. מאדים למשל ישלים סיבוב שלם מזרחה על פני מפת השמיים במשך כמעט שנתיים. תופעה זאת נובעת מכך שכוכבי הלכת נעים כל לילה עוד קצת "מזרחה" במסלולם סביב השמש.

פעם בזמן מה במחזור שאורכו כאורך המחזור הסינודי של כוכב הלכת כוכב הלכת מאט את תנועתו מזרחה על פני מפת השמיים, נעצר, ומתחיל לנוע בכוון ההפוך - כלומר מערבה על פני מפת השמיים. זאת היא התנועה האחורית או הנסיגה של כוכב הלכת. התנועה האחורית כמו הקדומנית היא איטית וניתן להבחין בה רק על ידי השוואת מיקום כוכב הלכת לשאר מפת השמיים מלילה ללילה. הנסיגה ממשיכה במשך כמה שבועות בין 41 יום אצל מאדים ועד 158 יום אצל נפטון ואז כוכב הלכת מאט שוב את תנועתו אחורנית, עומד שוב, וחוזר לתנועתו הרגילה מזרחה על פני מפת השמיים.

* ביחס לכדור הארץ.



                                     

3.5. כוכבי לכת במערכת השמש כוכבי לכת ננסים

ערך מורחב – כוכב לכת ננסי

לפני שנת 2006 מרבית הגופים הגדולים שהתגלו סווגו ככוכבי לכת, ואולם בשנה זו חלק מגופים אלה סווגו מחדש כ כוכבי לכת ננסיים היות שהמסה והרכב שלהם היו שונים מכוכבי הלכת המקובלים.

נכון להיום חמישה גופים סווגו ככוכבי לכת ננסים:

*ביחס לכדור הארץ.

                                     

4. כוכב לכת חוץ-שמשי

ערכים מורחבים – כוכב לכת חוץ-שמשי, כוכב לכת דמוי ארץ

כוכב לכת חוץ-שמשי הוא כוכב לכת שלא נמצא בתחומה של מערכת השמש, ומקיף כוכב שאינו השמש. נכון לינואר 2016, אושר גילויים של 2.049 כוכבי לכת כאלה וזוהו עוד אלפי מועמדים. ב-18 בינואר 2007 שוגר הלוויין COROT של סוכנות החלל האירופאית שמטרתו לגלות כוכבי לכת חוץ-שמשיים נוספים. ב-6 במרץ 2009 שוגר טלסקופ החלל קפלר שמיועד גם הוא למצוא כוכבי לכת חוץ-שמשיים. נכון ל-2011 התפלגות המועמדים לכוכבי לכת כולל אלה שעדיין לא אושרו שקפלר מצא היא כ-50% דמויי נפטון ואורנוס כ-40% כוכבי לכת סלעיים וכ-10% דמויי צדק או גדולים מצדק. בנוסף ישנם גם סוג של כוכבי לכת הנקראים כוכבי לכת ארציים שהראשון ביניהם שהתגלה הוא קפלר 10B

                                     

5. קישורים חיצוניים

  • כוכב לכת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה באנגלית
  • ריכוז הדיווחים והפרשנויות באשר להחלטת ה-IAU, באתר "הידען"
  • אבי בליזובסקי, ‏שפיצר חושף כיצד נולד כוכב לכת, באתר "הידען", 28 בספטמבר 2009
Free and no ads
no need to download or install

Pino - logical board game which is based on tactics and strategy. In general this is a remix of chess, checkers and corners. The game develops imagination, concentration, teaches how to solve tasks, plan their own actions and of course to think logically. It does not matter how much pieces you have, the main thing is how they are placement!

online intellectual game →