Back

ⓘ חקל דמא




חקל דמא
                                     

ⓘ חקל דמא

חֲקֵל-דָּמָא הוא שמו של שטח רחב במזרח ירושלים הגובל בגיא בן הינום ונחל קדרון, צפונית לשכונת אבו תור. על פי המסורת הנוצרית חלקה זאת נקנתה בכסף שקיבל יהודה איש קריות בעבור הסגרת ישו לרומאים. השטח שימש כבר מתקופות קדומות כשדה קבורה ציבורי בעיקר עבור עולי רגל נוצרים שהלכו לעולמם בעת ביקורם בירושלים. כיום ממוקם בשטח מנזר השייך לכנסייה היוונית הנקרא מנזר אוֹנוּפְרִיוּס.

                                     

1. במסורת הנוצרית

במסורת הנוצרית ישנן שתי גרסאות לגבי קניית החלקה. על פי מעשי השליחים יהודה איש קריות עצמו קנה את החלקה בכסף שקיבל עבור הסגרת ישו ומת במקום. על פי גרסה אחרת, יהודה חש רגשי חרטה גדולים לאחר הצליבה, ולכן התוודה בפני ראשי הכהנים, זרק אליהם את הכסף, הלך ותלה את עצמו.

"שדה היוצר לקבורת הגרים" שיוך לשטח הגובל בגיא בן הינום ובנחל קדרון.

במסורות הנוצריות הקדומות הקבורה בחלקה זאת נחשבה מעלה גדולה, ועל פיה הנקברים בחלקה זו פטורים משבט הדין באחרית הימים, וכן הגופות בחלקה זאת מתרוחחות כלומר הופכות מגופות לעצמות במהירות יתירה ובלא להותיר ריח רע. בעקבות אמונות אלו בימי הביניים נהוג היה לקחת עפר מהחלקה ולפזרה בבתי הקברות באירופה. בשנת 1218 הגיעה ארצה אוניה על מנת ליטול מכאן אדמה עבור בתי הקברות של פיזה באיטליה.

בשטח עצמו פזורים קברים רבים, ובמערות השונות מצויות עצמות אדם. בולט במיוחד מבנה קבורה ציבורי מממלכת ירושלים הצלבנית 23 על 17.5 מ אשר שימש לקבורה ציבורית בימי הצלבנים. הקשתות המרכזיות של המתחם עומדות על תילן עד היום. שמו היה ה"שרניה" בית העצמות ולתוכו הושלכו גופות עולי רגל עניים שמתו במהלך עליית הרגל שלהם בעיר הקדושה.

                                     

2. מנזר אונופריוס

בשנת 1892 נבנה על ידי הכנסייה היוונית מנזר בשטח המתואר, המנזר נקרא על שם הנזיר אונופריוס Saint Onuphrius על פי מסורת הנצרות האורתודוקסית, אונופריוס נולד כאשה, ועקב רדיפות של מחזר עקשן, ביקש/ה מאלוהים להפוך לגבר. אונופריוס החל את דרכו הנזירית בעיר תבאי המצרית, ומאוחר יותר פרש מהמנזר וחי בבידוד מוחלט במדבר סיני ולאחר מכן היה מראשי הנזירות במדבר יהודה במאה הרביעית. מסופר עליו שהוא לא לבש דבר מלבד עלים שכיסו את חלציו וזקן ארוך, מלאכים וציפורים דאגו להביא לו מזון. בזכות הזקן הוא הפך לפטרון הקדוש של האורגים, והוא גם משמש כפטרון של עורכי הדין מכיוון שלפני הפיכתו לנזיר הוא היה כזה.

לא רק מסביב למנזר אלא גם בתוכו ניתן להבחין במערות קבורה רבות. הכנסייה של המנזר הוקמה בתוך מערת קבורה, בכניסה למנזר ובמרכז חצרו גם כן מצויות מערות קבורה מורכבות, מעוטרות ושמורות. בכוכי המערות מונחות עצמות נזירים שנהרגו על פי המסורת בפלישה הפרסית ב 614.

                                     

3. אזכורים בספרות ובשירה

בספר תמול שלשום של ש"י עגנון, כלב החוצות בלק מגיע לחלקה זאת במהלך שיטוטיו בגיא בן הינום, ואף מתגנב לתוך מנזר אונופריוס בעקבות ריח בשר. החלקה מוזכרת גם בשירו של אבנר טריינין, "שרב בגיא בן-הינום", בספר "השער הסתום" הקיבוץ המאוחד תל אביב תשל"ו, וכן בשיר של אסתר אטינגר המופיע בספר לפני המוזיקה הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986.

המקום מוזכר גם בסיפור "ירמיהו איש ענתות" של פרנץ ורפל: