Back

ⓘ שמורת אלון




שמורת אלון
                                     

ⓘ שמורת אלון

שְׁמוּרתַ אַלּוֹן, הידועה גם בשם שמורת חירבת צרקס, שוכנת כקילומטר ממזרח לקיבוץ גן שמואל. בחורשה נמצאים עצי אלון התבור עתיקים ומרשימים שגובהם כ-8-7 מ. חורשה זו היא השריד המרשים ביותר מיער השרון ההיסטורי, שנכרת בידי השלטון העותמאני במטרה לספק דלק להפעלת הרכבות, באמצעות הבערת עצים בכבשני הקטרים. החורשה הוכרזה ב-10 אוגוסט 1967 כשמורת טבע ושטחה הוא 7.848 דונם. הכניסה היא ללא תשלום ורק ברגל.

                                     

1. חירבת צרקס

ערך מורחב – חירבת צרקס

החורשה שרדה כיוון שבתחומיה היה בית הקברות של הכפר הצרקסי המוכר כיום כ"חרבת צרקס". הכפר נבנה באזור שנת 1860 על ידי צרקסים מבולגריה. באר המים של הכפר שרדה כחצי ק"מ מדרום לשמורת הטבע, מאחורי מפעלי גרנות.

                                     

2. הרקע לכריתת העצים

בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוטל הסגר ימי על חופי ארץ ישראל. פחם, שהובא עד לאותה תקופה בדרך הים ואשר שימש להסקת תנורי הקטרים אזל תוך זמן קצר. רשת הרכבות שסבלה ממחסור בפחם-האבן מצאה פתרון בשימוש בהבערת עצים בכבשני הקטרים. על מנת לספק עצים לרכבות הוקמו שתי שלוחות רכבת: הראשונה: מטול-כרם אל אזור יער חדרה, והשנייה הובילה אל יערות העצים שברמות מנשה. שרידים של המסילה נמצאו ליד קיבוץ עין שמר ושל היער בשמורת אלון.

                                     

3. צמחיית השמורה

על קרקע חמרה חולית אדומה גדלים כ-60 אלוני התבור מבוגרים ועצים צעירים שנטעו במטרה לשקם את החורשה. הם יוצרים חורשה צפופה ונאה. שימורם בא בזכות "קברי הקדושים" שהיו פזורים במקום. בסוף הקיץ ניתן להבחין במגוון עצום של פירות אלון התבור. רוב העצים הקשישים הם כמעט בני אותו גיל.

בשטח הפתוח בין העצים צומחים הדגניים: זקנן שעיר - השולט בשוליים, חילף החולות - ההולך ונדחק, מיכאל זהרי סבור כי שני השיחים הם מלווים קבועים של אלון התבור בקרקעות הקלות של שפלת החוף. יער אלון התבור הוא יער-פרק או תצורה דמוית סוונה, לא יער מעורב ולא יער צפוף. בצמחים הגאופיטים, בולטת פריחת חצבים שנשתלו סביב הקברים בעיקר בצל העצים, בן-חצב סתווני, כלניות אדומות, נורית אסיה, שום ארדל וצבעוני השרון. כמו כן יש בשטח שפע עשבוניים, ובין היתר תלתן דו-גוני.

עונות ביקור בשמורה: סתיו פריחת חצבים חורף פריחת כלניות בחודשים ינואר-פברואר ואביב פריחת צבעונים ונורית אסיה בסוף פברואר ובמהלך מרץ.

                                     

4. לקריאה נוספת

  • עוזי פז, "שמורת תל אלון", בתוך: ארץ הצבי והיעל: שמורות וטבע בישראל, הוצאת מסדה, רשות שמורות הטבע, 1981.
  • עמנואל הראובני, "שמורת אלון", בתוך: קום והתהלך בארץ: מדריך שמורות טבע בישראל, הוצאת זמורה ביתן, 1993.