Back

ⓘ תאוריית המוזיקה - מונחים




תאוריית המוזיקה - מונחים
                                     

ⓘ תאוריית המוזיקה - מונחים

תאוריית המוזיקה היא תחום המחקר העוסק בהבטים המופשטים של המוזיקה: קצב, הרמוניה, מלודיה, מבנה ומרקם.

תאוריית המוזיקה היא חלק מתחום המוזיקולוגיה, הכולל בתוכו גם מחקר היסטורי, אנתרופולוגי, ופסיכולוגי של המוזיקה.

בערך זה מפורטים כל המושגים הידועים והענפים בתאוריית המוזיקה בצורה רחבה ושימושית.

                                     

1. ערך מורחב: תקופות במוזיקה המערבית

  • מוזיקת ימי הביניים: Medievals
משך: 476–1450
  • תקופת הרנסאנס: Renaissance
משך: 1450–1600
  • תקופת הבארוק: Baroque
משך: 1600–1750
  • התקופה הקלאסית: Classical
משך: 1740–1830
  • התקופה הרומנטית: Romantic
משך: 1815–1910
  • מוזיקה בתקופה המודרנית 20th Century
                                     

2.1. כלים סוגים של כלי נגינה

  • כלי מיתר: משפחה בה הצליל מופק על ידי מיתר רוטט. כמעט בכל כלי המיתר קיימים אמצעים להגברת הצליל, כשהשכיח ביותר הוא תיבת התהודה, הקיימת בכל הגיטרות וכלי הקשת שאינם חשמליים.
  • כלי קשת: בהם קשת המועברת על המיתרים גורמת להפקת צליל. ניתן גם למרוט pluck על המיתרים בשיטה הנקראת פיציקטו pizzicato ; ע"ע.
  • בין כלי הקשת המוכרים ניתן למנות: כינור, ויולה, צלו, קונטרבס.
  • החלקים בכלי הקשת הם: 1. הצמרת – מסתיימת בצורה של "שבלול", צורה זו זהה בכל כלי הקשת למעט ויולה דה גמבה שבה אין צורה קבועה לצמרת, וניתן לגלף גם צורות אחרות כגון פרצופים, ונועדה בעיקר בשביל היופי, אך גם היא משפיעה על טיב הצליל המופק מכלי הקשת. לכל כלי הקשת יש בצמרת מפתחות כיוון ע"ע; 2. הצוואר – הצוואר עשוי משני חלקים אחד מהם הוא הגב – חתיכת עץ מחט לרוב מצופה בלק צורתה היא כמו חתך רדיוס של גליל וישנו השחיף זו חתיכה הנמצאת מעל הגב ועשויה מעץ שחור. על השחיף לוחצים בעזרת ארבע אצבעות, כשמאחור מניחים את האגודל. קיצור המיתרים, הנגרם כתוצאה מהלחיצה משנה את גובה הצליל; 3. הגוף – בקצה חלקו האחורי של הצוואר ישנה בליטה, והנגנים מנצלים אותה במעברי הפוזיציות. בסמוך לשקעים, ישנם שני חתכים המקבילים לזה הדומים לצורת S או f. החתכים גורמים לכך שהצליל יצא מתיבת התהודה אל חלל החדר. חתכים אלה נמצאים בכל כלי הקשת, והם הפכו לסימן היכר המאפיין את כלי הקשת. צורתם של החתכים השתנתה מעט לאורך ההיסטוריה.
  • כלי פריטה: בהם הנגן פורט על המיתרים באצבעותיו או באמצעות מפרט.
  • לכלי הפריטה שקיימים, יש יותר מ־3 מיתרים, ומשנים את גובה הצליל שלהם בעזרת האצבעות ראו אצבוע. מיתרי הבס תמיד עבים, ומיתרי הסופרן דקים, ובחלק מכלי הפריטה גם קצרים. לכלי הפריטה ישנם מפתחות כיוון, מפתח לכל מיתר. בניגוד לכלי קשת, שבהם יש גם בורגי כיוון, בכלי הפריטה מכוונים את הצליל רק בעזרת מפתחות הכיוון משום שהמפתחות מסתובבים בקלות. מפתחות הכיוון של כלי הפריטה עשויים מתכת. המפתחות מחוברים למוט, שעליו מלופף המיתר, וכאשר מסובבים את המפתח, הוא משפיע על מתח המיתר.
  • בין כלי הפריטה המוכרים ניתן למנות: גיטרה, נבל, מנדולינה, עוד.
  • כלי מקלדת: משפחת כלי נגינה להם מערכת קלידים, אשר צריך ללחוץ עליהם כדי ליצור צליל.
  • כלי מקלדת בעלי מיתרים מוכרים: בפסנתר כנף ניתן גם למרוט את המיתרים כדי ליצור אפקטים מיוחדים, צמבלו, וירגינל, קלאויקורד, ספינט.
  • כלי מקלדת בעלי מיתרים: בהם הקלידים גורמים להפעלת מערכת מנופים, שבסופה פטיש המקיש או מפרט הפורט על מיתר.
  • כלי מקלדת של הקשה: דומים לכלי המיתר, אך הפטישים מקישים על גופים שאינם מיתרים, כמו פעמונים או מוטות מתכת.
  • כלי מקלדת הקשתיים מוכרים: צלסטה, קסילופון.
  • כלי מפוח מוכרים: אורגן עוגב, הרמוניום, אקורדיון.
  • כלי מפוח: בהם הקלידים גורמים להזרמת אוויר דרך צינורות, פיות או ממברנות בגדלים שונים.
  • כלים אלקטרוניים מוכרים: סינתסייזר, אורגן חשמלי, פסנתר חשמלי.
  • כלים אלקטרוניים: בהם הקלידים שולחים אותות חשמליים, המעובדים על ידי מחשב המתרגם אותם לצלילים.
  • כלי נשיפה: מפיקים צליל כאשר נושפים בהם. האוויר הננשף אל תוך הכלי יוצר בו רטט וכך מופק הצליל. כלי נשיפה מוכרים: חמת חלילים.
  • כלי נשיפה ממתכת מוכרים: ביוגל, קרן יער, חצוצרה, בריטון, טרומבון טובה, קורנית, מפוחית.
  • כלי נשיפה ממתכת: הצליל שנוצר בכלי הנשיפה ממתכת מקורו בתדר העצמי של הכלי והאוברטונים שלו. כלומר בלי לשנות דבר בכלי עצמו ניתן להפיק מספר גדול של צלילים במרווחים משתנים בין צליל אחד לשני. את הצלילים בין הצלילים הללו ניתן לקבל בעזרת הכפתורים המעטים הקיימים בכלי. הפייה אינה יוצרת את הצליל כמו בכלי נשיפה מעץ אלא עוזרת לתאם בין השפתיים לכלי המגביר אותו ונותן לו את גוון הצליל. האוויר לא יוצא משום חור מאז שנכנס דרך הפייה ועד שיצא מהפעמון. בניגוד לכלי עץ בהם האוויר יוצא דרך חורים הנמצאים בגוף הכלי.
  • כלי נשיפה מעץ מוכרים: חליל, אבוב, בסון, קלרינט, חלילית, סקסופון.
  • כלי נשיפה מעץ: לכלי העץ הרבה חורים לאורך כל הצינור המכוסים בכפתורים דמויי מכסים ומופעלים על ידי האצבעות. אחד ההבדלים בין כלי העץ לכלי המתכת הוא שבכלי העץ הצינור הוא ישר וארוך, ולא מסתלסל רבות כמו בכלי המתכת. חלק מהכלים הללו אמנם עשויים כיום ממתכת, אך פעם היו עשויים מעץ. כלי העץ מסווגים לפי הפייה שלהם, השונה מכלי הנשיפה ממתכת, מה שגורם לצלילם להיות רך במעט.
  • כלי הקשה מוכרים: תופים, מצלתיים, קאסטאנייטה, טימפני, קסילופון.
  • כלי הקשה: מפיקים צליל כאשר נוקשים עליהם.
                                     

2.2. כלים מרכיבי הכלים

  • צינור: בכל כלי המתכת, בין הפייה לפעמון ישנו צינור המוביל את האוויר, ככל שהאורך הכולל של הצינור גדול יותר כך הצליל נמוך יותר ולהפך. בטובה האורך הכולל של הצינור הוא הגדול ביותר מכל כלי המתכת, וצלילה של הטובה נמוך מאוד. הצינור בכלי המתכת אינו עקבי. כלומר, הוא אינו באותו קוטר בכולו, הצינור מתחיל בפייה בקוטר קטן, ומתרחב עד הפעמון.
  • פְרוֹש: גרמנית: צפרדע, בגלל צורתו נמצא בקצה הימני של הקשת, והוא תורם למשקלה של הקשת. הפרוש משמש גם לאחיזת הקשת בידו הימנית של הנגן.
  • צינורות כיוון: בדומה לחלקת של הטרומבון, לכל כלי המתכת יש צינורות כיוון, המאפשרים לכוון את אורך הצינור הכולל ובכך לכוון את גובה הצליל בחלקי הטון. לכל כלי מתכת יש מספר צינורות כיוון, אחד ראשי – המשמש לכיוון הכללי וכמה משניים המשמשים לכוון את הכלי בזמן הנגינה. על צינורות הכיוון המשניים יש בדרך כלל טבעת או חצי טבעת שבה מכניסים את האצבע כדי לכוון את הצינור בזמן הנגינה.
  • פעמון: משמש בדומה לתיבת תהודה בכלי מיתר. לכל כלי מתכת יש גודל פעמון אחר. בדרך כלל, ככל שהפעמון קטן יותר, כך מנעד הצלילים יותר גבוה. הטובה בעלת הפעמון הגדול ביותר והחצוצרה בעלת הפעמון הקטן ביותר וכך גם מנעדם.
  • צבע: רוב כלי המתכת צבועים בצבע דמוי זהב, כלי המתכת הנחשבים יקרים ואכותיים יותר צבועים בכסף. ישנם גם כלי מתכת הצבועים בצבעי מתכת פשוטים שונים ומשונים, כמו כחול, אדום, שחור וירוק, הם נחשבים זולים יחסית ופחות איכותיים.
  • מפתחות כיוון: בעזרתם מותחים את המיתרים על מנת לשנות את גובה הצליל המופק מהם. הם לא מחוברים לצמרת הכלי כמו בגיטרה, למשל, אלא תפוסים לצמרת הכלי בעזרת לחץ. כאשר מסובבים את המפתחות, המוט מסתובב ומביא למתיחת המיתר ולהרפייתו. כך ניתן לשלוט על גובה הצליל.
  • גשר: נמצא בין שני החתכים ועליו מונחים המיתרים. אצל כלי הקשת הגשר גבוה ומעוגל, כדי שהנגן יוכל לנגן על כל מיתר בנפרד, ובכלי פריטה כמו גיטרה הגשר שטוח. הגשר בעל צורה קבועה בכל כלי הקשת, והוא לא מודבק לכלי, אלא מוחזק באמצעות הלחץ הרב של המיתרים המתוחים – כ־50 קילו. הגשר עשוי עץ ומונח בצורה אנכית לכלי. את הגשר לא מורחים בלכה, כמו את שאר הכלי, משום שתפקידו הנוסף של הגשר הוא להעביר רטט לגוף הכלי, ולכן הוא צריך להיות מונח כשכל בסיסו בא במגע עם הכלי. משום שאינו מצופה לכה, הגשר מתבלה מהר יותר משאר הכלי ומחליפים אותו מדי כמה שנים. על הגשר ישנם ארבעה חתכים דקים שעליהם משעינים את המיתרים. החתכים מקבעים את המיתרים למקומם. מיקומו של הגשר קבוע, על תיבת התהודה ישנם שני "חצים" קטנים, ביניהם יש לשים את הגשר. לשם הדיוק שבהפקת הצליל, חשוב שהגשר ימוקם במרכז הכלי.
  • פייה: פייה היא החלק שדרכו נושפים. ברוב כלי המתכת יש פייה הניתנת להסרה. ישנם גדלים, צורות וסגנונות שונים של פיות, המתאימים לפעמים לכלי מתכת שונים. לחצוצרה מתאים בדרך כלל פית בצורת ספל, בעוד שלקרן היער מתאימה פייה משולשת.
  • חורי הוצאת רוק: כאשר נושפים לתוך הכלי עובר גם רוק, רוק זה חוסם את הצינור ומונע מהאוויר לנוע בחופשיות ובכך יוצר צליל מעוות. על כל כלי המתכת יש מספר חורים בדרך כלל שניים המכוסים בכפתורים דמויי מנוף הנלחצים בעזרת האצבעות. כדי להוציא את הרוק מתוך הכלי, הנגן לוחץ על אחד הכפתורים האלו ונושף לתוך הפייה.
  • עמעם: סוג של משקיט שאפשר לחבר לכלי נגינה במטרה לשנות את חוזק וגוון הצליל.
  • מִשְחָל: המיתרים מסתיימים בחלק הנקרא מִשְחָל, שהוא תוספת לכלי הקשת, המתוח בעזרת פלסטיק אל תחתית הכלי. חלק זה צר בתחתיתו, והולך ומתרחב, ובמעלהו ישנם 4 ברגים, בורגי הכיוון עליהם מלופפים המיתרים. ברגים אלה עוזרים לכיוון המדויק של הצליל, בחלקיקי־הטון. יש הסבורים כי המשחל משפר את הצליל המופק מכלי הקשת, ויש החולקים עליהם וטוענים כי המשחל פוגע בצליל.
  • קשת: כלי שבעזרתו מנגנים על כלי קשת. איננו יודעים מתי התחילו להשתמש בקשתות כדי להפיק צלילים ממיתרים מתוחים, אך ללא ספק מדובר בפרקטיקה קדומה, והיא קיימת בתרבויות עתיקות רבות סביב העולם. הקשתות המוקדמות ביותר היו דומות לקשתות ציד, וייתכן מאוד שאותה הקשת שימשה לשתי המטרות. הקשת המשמשת היום לנגינה בכלי קשת מערביים מקורה במאה ה־19, והיא פיתוח של קשתות מוקדמות יותר. כיום עשויה הקשת מעץ גמיש, בקשתות מקצועיות – מעץ הפרנמבוקו, עליו רצועה של שיער זנב סוס. בכל אופן, קשתות מתקופות אחרות ותרבויות אחרות בנויות ממגוון רחב של חומרים אחרים.
  • תיבת תהודה: מתחילה מתחת לצוואר ותפקידה להגביר את הצליל ולהוסיף נפח בצליל. בכינור, למשל, תיבת התהודה קטנה ולכן הצליל המופק פחות עמוק, ולעומת זאת לקונטרבס יש תיבת תהודה ענקית, ולכן צלילו עמוק יותר, ישנן עוד תוספות לכלים שמאזנות הבדל זה. לתיבת התהודה יש שוליים הבולטים החוצה לכל אורך תיבת התהודה, ומחזקים את הכלי כדי שלא יתפרק.


                                     

3.1. מונחים במוזיקה מונחים בסיסיים

  • אם רוצים לסמן תו בגובה הנמוך יותר מהקו התחתון של החמשה, או גבוה יותר מהקו העליון של החמשה, ניתן להרחיב את החמשה לאותו תו ספציפי, ולהוסיף לו קווים צרים, הנקראים קווי עזר.
  • חמשה staff: חמשה היא מערכת של חמישה קווים אופקיים מקבילים, הרחוקים מרחק שווה זה מזה, שעליהם רושמים את התווים. ניתן לרשום תווים על הקווים או ביניהם. גובה התו על גבי החמשה מצביע על גובהו יחסית לשאר הצלילים בחמשה.
  • גובה צליל: התדר הבסיסי של גל הקול שמפיק כלי נגינה שאר התדרים הם כפולות שלמות של התדר הבסיסי
  • מפתח דו אלט: מפתח דו אלט נחשב למפתח האמצעי במוזיקה, שהוא בין מפתח פה הנמוך, לבין מפתח סול הגבוה, והוא גם מקביל לקול האלט. במפתח דו משתמשים בויולה, למשל.
  • מפתח סול: המפתח הגבוה ביותר שקיים. מפתח סול הוא המפתח הפופולרי ביותר שקיים, משתמשים בו לכלים גבוהים, ומשום שמספר הכלים הגבוהים גדול יחסית, כך גם יותר כלים משתמשים במפתח סול. מקומו של התו סול בעיגול שבאמצע.
  • מפתח דו טנור: מפתח דו טנור מקביל לקול הטנור, ועל כך גם שמו. מפתח זה נחוץ לכלים הנמוכים, ומאפשר נוחות קריאה, משתמשים בו בצלו, למשל לצלילים האמצעיים.
  • מפתח: סימן הגובה של הצלילים, תמיד רשום ראשון על החמשה, לפני כל הסימנים כמו המשקל, וסימני ההֵיתֶק במולים או דיאזים, ורשום לאורך כל השורות.
  • מפתח פה: במפתח זה משתמשים בצלילים הנמוכים יותר. מקומו של התו פה בין הנקודות שהוא מסמן.
  • מפתח טבעי נייטרלי: משמש לכלי נגינה חסרי מנעד, כדוגמת כלי הקשה. כל שורה יכולה לייצג כלי מסוים בתוך סט, כמו מערכת תופים. בתמונה למטה נמצאים שני סגנונות של אותו מפתח.
  • טון: הביטוי לגובה או תדירות הצליל
  • סולם כרומטי – סולם מוזיקלי שהמרווח בין כל לצליל בו הוא של חצי טון.
  • מודוס – סולם עתיק, בעבר עשו במודוסים שימוש נרחב אך עם הזמן הוא פחת.
  • סולם מוזיקלי: רצף תווים בעל סדר ספציפי, כאשר בין כל תו ישנו מרווח מוזיקלי
  • סולם מזורי – אחד מהסולמות הדיאטוניים אשר מקורם במוזיקה מערבית.
  • סולם פנטטוני – סולם או מודוס מוזיקלי המורכב מחמישה =פנטה ביוונית צלילים באוקטבה. זהו הסולם הבסיסי המשמש בבלוז וברוק.
  • סולם מינורי – אחד משני סוגי הסולמות העיקריים במוזיקה מערבית קלאסית.
  • סולם טונים שלמים – סולם המורכב ממרווחים של טון בין כל צליל.
  • סולם דיאטוני – סולם המשתמש רק בחלק מהתווים האפשריים במוזיקה המערבית.
  • סולם מוקטן – סולם שמורכב משמונה צלילים ואינו מושך לטוניקה מסוימת.
  • תו מוזיקלי: גורם המסמן את גובה הצליל המוסכם המשויך לו. המוזיקה המערבית משתמשת בשבעה סימוני תווים וביכולת להגביהם או להנמיכם בחצאי טונים על ידי הסימן # לדיאז להגבהה וסימן b לבמול להנמכה
  • תיבה: מעין יחידת מידה בסיסית במוזיקה. על פי יחידה זו מתחלקות בקביעות יצירות מוזיקליות. התיבה משמשת בעיקר לנוחיות המבצע והמלחין לשם התמצאות בחלקי היצירה. אך גם להדגשת התו הראשון בכל תיבה. בכל תיבה סך קבוע של משכי זמן, הנקבע על ידי המלחין. לרוב, מצוין משכה של תיבה בתחילת היצירה, לאחר סימני ההיתק שבמפתח. על כל שינוי במשכה הקבוע של תיבה מודיע המלחין מראש.
                                     

3.2. מונחים במוזיקה הרמוניה ומלודיה

  • טוטי: כאשר כל הכלים מנגנים יחדיו.
  • הומופוניה: שני קולות או יותר שנעים בקו מלודי אחד
  • מונופוניה: הימצאותו של קול בודד, או קול מלודי אחד עם ליווי הרמוני
  • דואט: נגינה של שני קולות בו זמנית.
  • הרמוניה: חיבור בין שניים או יותר צלילים בו זמנית או ברצף מסוים שנועד בדרך כלל להתווסף למנגינה כליווי.
  • סולי: נגינה של סקציה.
  • מלודיה: קו מנגינה, להבדיל מהרמוניה שהיא הליווי.
  • פוליפוניה: הימצאותם של שני קולות או יותר בו־זמנית, כשלכל קול יכולה להיות עצמאות ריתמית ומלודית.
  • הירמון – פעולה במוזיקה, ובה לוקחים מנגינה, ומוסיפים לה הרמוניה.
  • סולו: נגינה של קול בודד, עם או בלי ליווי.
  • טריו: נגינה של שלושה קולות בו זמנית.
  • תזמור: הדרך שבה הצלילים שביצירה מוזיקלית מחולקים בין כלי הנגינה השונים.
  • אוניסון: כשקבוצת כלים מנגנת את אותם התווים, בדיוק באותו הקצב ובדיוק באותו זמן.
                                     

3.3. מונחים במוזיקה מרווחים

המושג "מרווח" מייצג את היחס בגובה בין שני צלילים.

ישנם מספר סוגי מרווחים:

  • קוורטה: מרווח זך הכולל ארבע דרגות ו־2.5 טונים. קוורטה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
  • פרימה: מרווח הכולל דרגה אחת ו־0 טונים. פרימה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
  • קווינטה: מרווח זך הכולל חמש דרגות ו־3.5 טונים. קווינטה היא מרווח קונסוננטי מושלם
  • טרצה: ישנם שני סוגי טרצות: טרצה קטנה – מרווח הכולל שלוש דרגות ו־1.5 טונים. טרצה גדולה – מרווח הכולל שלוש דרגות ושני טונים.
  • סקונדה: ישנם שני סוגי סקונדות; סקונדה קטנה – מרווח הכולל שתי דרגות וחצי טון. סקונדה גדולה – מרווח הכולל שתי דרגות וטון אחד.
  • סקסטה: ישנם שני סוגי של סקסטות; סקסטה קטנה – מרווח הכולל שש דרגות וארבעה טונים. סקסטה גדולה – מרווח הכולל שש דרגות ו־4.5 טונים.
  • אוקטבה: מרווח זך הכולל שמונה דרגות וששה טונים. אוקטבה היא מרווח קונסוננטי מושלם.
  • ספטימה: ישנם שני סוגי ספטימות; ספטימה קטנה – מרווח הכולל שבע דרגות וחמישה טונים. ספטימה גדולה – מרווח הכולל שבע דרגות ו־5.5 טונים.


                                     

4. ביצוע המוזיקה

ביצוע מוזיקה הוא נגינה או שירה של מוזיקה, לרוב בפני קהל כלשהו או ציוד הקלטה. לביצוע מוזיקה כלית נדרשים כלי נגינה בהרכבים מוזיקליים שונים, מכלי בודד סולו, דרך הרכב קאמרי עד תזמורת סימפונית מלאה. תיאור כלי הנגינה מופיע בפירוט בערכים של כל כלי בנפרד. בעידן המודרני גם המחשב יכול לשמש ככלי נגינה או כמבצע. לביצוע מוזיקה קולית, נדרשים קולות אנושיים, לרוב זמרים, בהרכבים שונים, מזמר אחד סולן, דרך הרכב זמרים קאמרי ועד מקהלה גדולה או תזמורתית.

מוזיקה כתובה במבנים מוזיקליים שונים, החל ביצירות לכלי סולו לדוגמה, סונאטה או לקול יחיד, עם ליווי או בלעדיו לדוגמה, ליד דרך מוזיקה קאמרית לסוגיה עד לסימפוניה וקונצרטו או אופרה ואורטוריה, הכוללות גם מקהלה. סוגי הצורות המוזיקליות מופיעים בקטגוריה:מבנים מוזיקליים ובקטגוריה:צורות מוזיקליות.

                                     

5. מילון מונחים

מילון מונחים מקיף זה מכיל את כל המונחים הקשורים בהוראות ביצוע, עוצמה, מקצב וכדומה.

W

  • wolno – "וולנו" פולנית – "רפוי" או באיטיות. משמש לעיתים רחוקות, אך ידוע בשימושו בקטע "הפיל" lElephant מתוך קרנבל החיות מאת קאמי סן-סנס

Z

  • zögernd – "צֶגְרֶנְד" גרמנית – מלא ספקוּת
  • Zeitmaß – "צאייטמאס" גרמנית – מקצב
                                     

5.1. מילון מונחים A

  • arco – "ארקו" – מנוגן בקשת, ההפך מפיציקטו; נוגע לכלי קשת
  • allargando – "אלארגאנדו" – מתרחב, נהיה איטי יותר
  • arietta – "ארייטה" – אריה קצרה
  • antiphon – "אנטיפון" – מוזיקה ליטורגית לשתי מקהלות או לסולן מול מקהלה
  • altissimo – "אלטיסימו" – גבוה מאוד
  • a piacere – "א פייאצרה" – כרצונך; מצביע על כך שהנגן לא חייב לציית להוראות באדיקות. הוראה זו ניתנת בעיקרה לסולנים המנגנים על כלי מתר, כלי נשיפה שונים וקולות האדם. בנגינה על פסנתר, הן סולו והן חלק מקונצרטו ואף בפרטיטורה ליצירה תזמורתית נכתבת ההוראה: אד ליביטום
  • assai – "אסאיי" – "מאוד"
  • al,‏ alla – "אל ה־", "בעניין ה־" al לפני פעלים מגוף זכר, alla לפני נקבה
  • appassionato – "אפאסיונאטו" – בתשוקה, בהתלהטות הרגש.
  • animoso – "אנימוזו" – באומץ לב, בתעוזה.
  • attacca – "אטאקה" – מילולית: התקפה. הוראה בסוף פרק למעבר מיידי אל הפרק הבא ללא הפסקה או עצירה
  • accelerando "אצלרנדו" – האצה הדרגתית של הקצב.
  • amoroso – "אמורוזו" – מבטא אהבה
  • adagietto – "אדאגטו" – באיטיות, בין אדאגו ללנטו.
  • affrettando – "אפרטאנדו" – בחיפזון, במהירות גדלה והולכת
  • assez – אָסֶז" צרפתית – מספיק, די והותר; לעיתים בעל משמעות זהה ל־ assai
  • auftakt – "אאופטאקט" גרמנית – קַדְמָה, יחידה מטרית על הפעמה הקלה, הלא־מודגשת, בסוף תיבה, הנמשכת אל הפעמה הכבדה של התיבה הבאה.
  • a battuta – חזרה לטמפו הקודם אחרי קטע חופשי ad libitum
  • apaisé – "אפאזה" צרפתית – רגוע
  • ad libitum – "אד ליביטום" – על פי רצון, כרצונך. זוהי הוראה המתייחסת למבצע בין אם מנצח או סולן, כי הבחירה ניתנת בידיו לסטות מהטמפו שנקבע; לנגן או לשמוט את הקטע בין אם קול או כלי נגינה; לנגן או לשמוט פרק שלם ביצירה או לנגן קדנצה במקום שסומן על פי רצון המבצע.
  • accentato – "אצנטאטו" – בהדגשה
  • accompagnato – "אקומפניאטו" – מלווה
  • anima – "אנימה" – בחדוות התעוררות.
  • arioso – "אריוזו" – שירתי
  • a tempo – "א־טמפו" – "בקצב"; מצביע על כך שהנגן צריך לחזור אל הקצב המקורי של היצירה לדוגמה, לאחר אצלרנדו או ריטרדנדו; נמצא גם בשילוב עם מונחים כגון a tempo giusto "א־טמפו גוסטו" – בזמן המדויק או a tempo di menuetto "א־טמפו די מנואטו" – בקצב המינואט
  • Ausdruck – "אאוסדרוק" גרמנית – הבעה
  • avec – "אוֳק" צרפתית – "עם"
  • a cappella – "א־קאפלה" – במקרה של מוזיקה קולית, ללא ליווי של כלי נגינה
  • alla marcia – "אלה מרצה" – בסגנון מרש, שיר לכת
  • adagio – "אדאגו" – איטי
  • andante – "אנדנטה" – בקצב הליכה
  • addolorato – "אדולוראטו" ביגון, מתוך עצבות, בשל צער.
  • amabile – "אמאבילה" – חביב, נעים
  • a, à צרפתית – "ל־", "ב־", "בשביל", "בסגנון של"
  • alla breve – "אלה ברווה" – שני חצאי טון בתיבה המהירים יותר מארבעה רבעי טון 2/2.
  • agile – "אגילה" – בזריזות
  • aber – "אבר" גרמנית – "אבל"
  • al fine – "אל פינה" – עד לסיום או עד הסוף. בעיקר נקשר מונח זה לביטוי: דה קאפו, מההתחלה ועד הסוף.
  • als – "אלס" גרמנית – "מ־"
  • agitato – "אגיטאטו" – מוסער, משולהב, בהתרגשות
  • adagissimo – "אדאגיסימו" – איטי מאוד
  • adirato – בזעף, שוצף וקוצף
  • appoggiatura – "אפוגאטורה" – סמיך; תו קישוט הנשען על התו שאחריו ותופס מעט מהמשקל הקצבי שלו
  • arpeggio – "ארפגו" – מילולית: כמו נבל. אקורד שצליליו אינם מנוגנים בו־זמנית אלא בזה אחר זה מהנמוך לגבוה. ארפגים הם גם תבניות ליווי.
  • animato – "אנימאטו" – לעודד, מעודד, בדרך כלל עם שהטמפו מואץ.
  • alcuna או Alcuni – "אלקונה" או "אלקוני" – במקצת.
  • andantino – "אנדנטינו" – מעט מהיר יותר מאנדנטה
  • affettuoso – "אפטואוזו" – בעדינות, בחיבה, באהבה
  • allegretto – "אלגרטו" – מהיר אך לא ביותר
  • ausdrucksvoll – "אאוסדרוקספול" גרמנית – בהבעה
  • allegro – "אלגרו" – במהירות, שמח, עליז.
  • a prima vista – "פרימה ויסטה" – "קריאה ראשונה", קריאה מהדף, נגינה בקריאה מהירה
                                     

5.2. מילון מונחים B

  • brillante – "בריליאנטה" – בהברקה, עם ניצוץ
  • barbaro – "ברברו" – ברברי
  • bewegt – "בֵוֶגט" גרמנית – מונע, מומהר
  • ben – "בן" – "כראוי" כמו ב־ ben marcato, מסומן כראוי
  • bellicoso – "בליקוזו" – "לוחמני", אגרסיבי
  • bis – "ביס" – שוב, קריאה להדרן
  • beat – "ביט" – 1. פעמה, הקצב המבוטא, 2. תו יחיד המבטא את הקצב
  • brio – "בריו" – בהתלהבות; בדרך כלל con brio ראו למטה
  • brioso – "בריוזו" – con brio – בעוצמה, בלהט
  • broken chord – אקורד שבור, ראו arpeggio
  • basso continuo – באסו קונטינואו – בס המנוגן ברציפות לאורך יצירה כדי ליצור מבנה מוזיקלי; שימש בעיקר בתקופת הבארוק
  • bruscamente – "ברוסקאמנטה" – בגסות
  • bocca chiusa – "בוקה קיוזה" – בפה סגור
  • bisbigliando – "ביזביליאנדו" – "לוחש"; אפקט משולש מיוחד בנבל בו חוזרים במהירות על אותו תו בשקט
                                     

5.3. מילון מונחים C

  • cantabile "קנטאבילה" – שירתי
  • come prima – "קומֶה פּרימה" – "כמו non troppo מהר אך לא יותר מדי
  • triplet – "טריפלט" טריולה/שלישונית – פיצול של התו לשלושה תווים אחרים. כלומר, רבע יהפוך ל־3 שמיניות טריולה, חצי יהפוך לשלושה רבעי טריולה וכן הלאה. לטריולה יש נטייה להשמע כיציאה מהקצב אך הדבר אינו כך.
  • capriccioso – "קפריצוזו" – קפריזי, גחמני
  • coloratura "קולורטורה" – "צביעה"; משמעו שינוי והארה של מנגן, בעיקר סופרן המסוגל להעניק מורכבות לקולו
  • tutti – "טוטי" – מילולית: "כל". "הכל ביחד", משמש בדרך כלל ביצירה קולית או תזמורתית כשהתזמורת או כל הקולות נכנסים באותו הזמן; נצפה גם במוזיקת הבארוק כששני כלים שותפים לנגינת אותה מוזיקה אחרי שכלי אחד נפרד לנגינה עצמאית; שניהם חוזרים לנגן יחד בנקודה המסומנת ב־ tutti. ראה ripieno
  • cédez – "סֵדֵז" צרפתית – להמעיט
  • col legno – "קול לניו" "עם העץ"; נגינה על מיתרי כלי קשת, כגון כינור, בצד ההפוך, העשוי מעץ, של הקשת; ראו גם battuta col legno
  • coda – "קודה" מילולית: זנב. קטע הסוגר את החלק
  • chiuso – "קיוזו" – "סגור", קורא לנגן קרן יער לסגור את פתחה
  • cesura "סֳזוּרָה" – או caesura מקור לטיני – הפסקה לנשימה
  • col,‏ colla "קוֹל" – "עם ה־" col לפני פועל בגוף זכר, colla לפני נקבה; ראו את הבא לדוגמה
  • calando "קאלאנדו" – מנמיך; מואט ומוחלש בו בזמן, שילוב בין דימינואנדו לריטרדנדו
  • codetta – קודה קצרה ראה אחרון
  • capo – "קאפו" – מילולית: ראש. התחלה
  • col pugno – "קול פּוּניוֹ" – "עם האגרוף"; לחבוט בפסנתר באגרוף
  • colossale – "קולוסאלה" – בעוצמתיות
  • cambiare – "קאמביארה" – לשנות; כל שינוי שהוא, כגון בכלי נגינה


                                     

5.4. מילון מונחים U

  • una corda – "אונה קורדה" מילולית: "מיתר אחד" הוראה בפסנתר למוזיקאי ללחוץ על הפדל הרך, לשנות, ולהנמיך את עוצמת הצליל. בפסנתרים מסוימים, השלכותיו הישירות הן בהלמה במיתר אחד יותר מבשניים או בשלושה. בנוגע לרוב התווים במוזיקה המודרנית, תוצאותיו הן למעשה הלמה בשני מיתרים יותר מבשלושה. הקונטרפונטל שלו, tre corde "שלושה מיתרים"; ע"ע, הוא ההפך: צריך לשחרר את הפדל הרך
  • un poco – "און פּוקו" "קצת"
  • unisono או unis – "אוניסונו" צרפתית – "יחדיו"; מספר נגנים בקבוצה מנגנים בדיוק אותם התווים בתפקיד הכתוב להם, בניגוד לפיצול התווים הסימולטניים בין הנגנים. תכופות מסומן כדי לחזור מ־ devisi ע"ע
  • un, uno, או una "אוּן" או "אונה" – "אחד"; ראה דוגמאות במונחים הבאים
                                     

5.5. מילון מונחים W

  • wolno – "וולנו" פולנית – "רפוי" או באיטיות. משמש לעיתים רחוקות, אך ידוע בשימושו בקטע "הפיל" lElephant מתוך קרנבל החיות מאת קאמי סן-סנס
                                     

5.6. מילון מונחים Z

  • zögernd – "צֶגְרֶנְד" גרמנית – מלא ספקוּת
  • Zeitmaß – "צאייטמאס" גרמנית – מקצב
                                     
  • בתאוריית המוזיקה המונח מרווח מציין את היחס בגובה בין שני צלילים. במוזיקה הטונאלית, המרווח מוגדר בדרך כלל כיחס בין התדירויות של שני הצלילים או על ידי המרחק
  • מפיקים גובה צליל מוחלט. תאוריית המוזיקה - מונחים שמיעה אבסולוטית מדיה וקבצים בנושא גובה בוויקישיתוף ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה
  • שני דגלים או שני חיבורים, משך התו הוא אחד חלקי שש עשרה הפעמה. תאוריית המוזיקה מונחים גווידו ד ארצו נוימה אקורד גיטרה טבלטורה לכלים שונים תווים נט
  • הוא הבלו נוט בסולם הבלוז המינורי, אשר בשימוש נרחב בג אז ובבלוז. תאוריית המוזיקה - מונחים הרמוניה מדיה וקבצים בנושא טריטון בוויקישיתוף טריטון, באתר אנציקלופדיה
  • לספרו של הלמהולץ - On the Sensations of Tone בשנת 1875. תאוריית המוזיקה - מונחים מחשבון למציאת סנטים ותדירויות על הסנט ב אנציקלופדיה למוזיקה מיקרוטונלית
  • המצרים נהוג להפסיק לשמוע מוזיקה הרכב קאמרי תזמורת מקהלה אפקט מוצרט מוזיקה שחורה תולדות המוזיקה תאוריית המוזיקה - מונחים תרפיה במוזיקה ופיזיותרפיה עם בנות
  • Staccatissimo קיצור יתר של הצליל, הבלטת הניתוק בין צליל לצליל. תאוריית המוזיקה - מונחים Cooper, Helen 1985 Basic Guide to How to Read Music. ISBN 0 - 399 - 51122 - 9
  • זידאן, איראק, אלעושאק, גריבאת אל חסין, איסתהלל. תאוריית המוזיקה מונחים מוזיקה מיקרוטונאלית נובה מוזיקה אנדלוסית מדיה וקבצים בנושא סולם בוויקישיתוף סולם
  • קוראלים למקהלה ויש כאלה שפחות מוזיקה מודרנית יש מלחינים שהיו משתמשים בה בכוונה, לדוגמה בטהובן, גם במוזיקה שיחסית רגישה אליה. תאוריית המוזיקה - מונחים
  • Forte Piano לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה. מסומן כ - תאוריית המוזיקה - מונחים מדיה וקבצים בנושא הוראות ביצוע מוזיקליות בוויקישיתוף
  • מספר 2 לפסנתר בוויקישיתוף שלישייה מספר 2 לפסנתר באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי באנגלית להבנת המושגים ראו תאוריית המוזיקה - מונחים מילון מונחים

Users also searched:

...