Back

ⓘ Low




Low
                                     

ⓘ Low

Low הוא אלבום של המוזיקאי הבריטי דייוויד בואי משנת 1977. האלבום הוא החלק הראשון בטרילוגיית אלבומים שהוקלטו בהשפעת העיר ברלין של סוף שנות ה-70, ובהם השתתף המוזיקאי בריאן אינו. האלבום נחשב לאחד מאלבומיו החשובים והמשפיעים ביותר של בואי, ומהווה הישג במוזיקה הניסיונית.

                                     

1. הפקה

לאחר הקלטת אלבומו Station to Station והכנת החומרים לפס-קול הסרט "האיש שנפל מכוכב אחר" שבו השתתף, החלו להצטבר חומרים שנדחו מהפסקול כי נמצאו בלתי מתאימים על ידי במאי הסרט ניקולס רוג. החומרים עובדו על ידי בואי מחדש לקראת יצירת אלבום שלם.

בואי באותה עת החל להתעניין לעומק באמנות, כחלק מתהליך גמילה משימוש בקוקאין. כתוצאה מכך, רבים משירי האלבום עוסקים בעייפות, דיכאון והרס עצמי. מפיק האלבום טוני ויסקונטי, ציין כי שם האלבום, מעיד למעשה על מצבי הרוח בהם היה נתון בואי בעת כתיבת והקלטת שירי האלבום.

המבנה שנחבר לאלבום היה ייחודי וראשון מסוגו: חלקו הראשון של האלבום הכיל שירים קצרים וישירים, בעוד חלקו השני של האלבום הכיל שירים ארוכים שברובם היו קטעים כליים. לצורך יצירת חלקו השני של האלבום, שיתף בואי פעולה עם בריאן אינו שהיה בעבר חבר להקת רוקסי מיוזיק והתמחה בנגינה בקלידים וביצירת קונספט. בעת שבואי נאלץ להיעדר מיצירת האלבום, בשל משפט אותו ניהל נגד אמרגנו הקודם, תרם אינו מכישרונו באופן משמעותי לאלבום. על אף שמרבית ההשפעה באלבום זה באה מלהקת קרפטוורק וNeu!, אלבום זה נחשב לחלוץ בתחומו ובעל צליל ייחודי שטרם נשמע ומקדים את זמנו.

עם יציאת האלבום, זכה לביקורות מעורבות. האלבום זכה להצלחה מסחרית והגיע למקום ה-2 במצעד האלבומים הבריטי, ול-11 בארצות הברית. הסינגל "Be My Wife" הגיע למקום ה-3 בבריטניה. Low זכה להיכלל במהלך השנים ברשימות האלבומים הטובים: מגזין המוזיקה Q דירג אותו בשנת 2000 במקום ה-14 ברשימת 100 האלבומים הבריטים הטובים של כל הזמנים. בשנת 2003 דירג את האלבום מגזין המוזיקה רולינג סטון במקום ה-249 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

בשנת 1992 יצר המוזיקאי פיליפ גלאס יצירה סימפונית לתזמורת בהשראת האלבום, שנקראה Low Symphony, ושיתף ביצירתה את בואי ואינו. בשנת 2013 הפיקה חברת סוני פרסומת לסמרטפון בה נעשה שימוש בגרסה המקורית של השיר Sound and Vision לאחר שהורדו ממנה כל כלי הנגינה למעט שירתו של בואי וכן קולות הרקע של מרי הופקינס. לצורך הפרסומת הוקלטה נגינת פסנתר על ידי רוב גנטרי. הצלחת השיר הביאה להפצה דיגיטלית של הגרסה החדשה על ידי חברת פרלופון באוקטובר אותה שנה.

השפעתו של Low על מוזיקאים אחרים היא הישג בפני עצמו, ובכך קידם את התפתחותם של זרמי מוזיקליים כדוגמת המוזיקה האלקטרונית, הפוסט פאנק והגל החדש.