Back

ⓘ סוחרי גומי




                                     

ⓘ סוחרי גומי

במחזה שלוש דמויות:

  • שמואל ספרול - אדם שירש מאביו עשרת אלפים קונדומים, שאותם הוא מנסה למכור.
  • יוחנן צינגרבאי - לקוח בבית המרקחת של בלה ברלו.
  • בלה ברלו - רוקחת.

בתחילת המערכה הראשונה, שבה "גיבורינו קצת מעל גיל 40", מציג שמואל ספרול את הצעתו בפני בלה ברלו ויוחנן צינגרבאי המאזין מהצד:

המערכה הראשונה סובבת סביב נושא זה, ותוך כדי כך מביעים שני הגברים כל אחד לחוד את אהבתם לבלה ברלו ומציעים לה נישואים. בלה ומחזריה אינם מצליחים להגיע להסכמה על כדאיותו ועל טיבו של חוזה הנישואים שביניהם. כך, למשל, אומרת בלה ברלו לשמואל ספרול: "מה יש לך בכלל להציע לאשה? היית אדם עם קסם מסוים, נכון, אבל לא פרופסור, לא אקדמאי, לא רבדים נפשיים, סתם בטלן, ועכשיו בגלל הסוכר כמעט עיוור ועל סף האימפוטנציה, בזה נוכחנו רק לפני כמה דקות".

המערכה השנייה מפגישה אותם גיבורים כעבור עשרים שנה, ומלבד ההזדקנות, דבר כמעט ולא השתנה בעולמם. שמואל ספרול עדיין מנסה למכור את הקונדומים שירש, וכל השלושה ממשיכים לטוות חלומות ולדבר על נישואים, אהבה וכסף.

כל אחת משתי המערכות מסתיימת בהתייחסות עצמית, שבה בלה ברלו מספרת לעצמה על תחושתם של צופי התיאטרון היושבים בחושך ברגע תחילת המחזה. בסוף המערכה הראשונה דבריה מלאי אופטימיות, ואילו בסוף המערכה השנייה היא אומרת:

מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ עמד על אופיו של המחזה:

                                     

1. העלאת המחזה ועיבודו לסרט

המחזה הועלה לראשונה ביוני 1978 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת צוותא בבימויו של חנוך לוין. יורם גל הכין את התפאורה והתלבושות, ושוש רייזמן את המוזיקה. אלברט כהן גילם את שמואל ספרול, יוסף כרמון את יוחנן צינגרבאי וזהרירה חריפאי את בלה ברלו. הנגנים היו מישה בלכרוביץ בפסנתר, ישעיהו ברק בגיטרה, אורלי עידן בקלרינט ותובל פטר באקורדיון.

המחזה הועלה מחדש באותו הרכב ב-1983.

הפקה שלישית, בתיאטרון החאן, נעשתה בבימוי גק מסנגר ובהשתתפות חנה רוט, גבי עמרני ובסאם זועמוט.

בשנת 2001 כתבו אסי דיין וזאב רווח במשותף תסריט לסרט טלוויזיה המבוסס על המחזה. רווח ביים את הסרט ושיחק באחד התפקידים הראשיים, לצד יוסף שילוח ועדי לב. את הסרט הפיקו אורי פורת, אסי דיין ומיכה שרפשטיין והוא לא זכה לתשומת לב רבה.

ב-2005 הועלה המחזה מחדש בתיאטרון חיפה, בבימויו של משה נאור ובהשתתפות ישראל פוליאקוב, משה איבגי ורבקה נוימן. משה נאור חיווה דעתו על המחזה: "ברור לי שבימינו אף אחד כבר לא מתרגש מזה שאומרים את המילה קונדום על הבמה, אבל סוחרי גומי ממילא לא עוסק באמת בקונדומים. זו מטפורה על המחסומים שאנשים מציבים ביניהם כדי לא לגעת בזה באמת, בעיקר לא ברמה הרגשית, ומבחינה זו המחזה עדכני מאי פעם, כי החברה המודרנית רק הופכת מנוכרת יותר ויותר".

                                     

2. לקריאה נוספת

  • מיכאל הנדלזלץ, "מפארסה לחוויה" ו"מבעד למסך הגומי", בספרו חנוך לוין על-פי דרכו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001.
  • חנוך לוין, סוחרי גומי ואחרים - מחזות, ספרי סימן קריאה/הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי תל אביב, 1988.
                                     

3. קישורים חיצוניים

  • סוחרי גומי, הטקסט המלא, באתר חנוך לוין
  • החודש לפני 35 שנה: סוחרי גומי באתר תיאטרון הקאמרי, 4 ביוני 2013
  • מיכאל הנדלזלץ, ו"מבעד למסך הגומי, דבר, 7 ביולי 1978