Back

ⓘ רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה




                                     

ⓘ רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה

רגל האסורה במקומה – אוסרת שלא במקומה הוא כלל הלכתי בהלכות עירובין. לפי הכלל, אם יש רשות היחיד פנימית ורשות היחיד חיצונית בשבת, לדוגמה חצר משותפת פנימית לפנים מחצר משותפת חיצונית, ודיירי החצר הפנימית אסורים בטלטול חפצים מבתיהם לחצר הפנימית מסיבות שונות – הרי הם אוסרים את טלטול החפצים גם על דיירי החצר החיצונה, היינו שהם אוסרים על דיירי החצר החיצונה את טלטול החפצים מבתיהם לחצר החיצונה, אף שדיירי החצר החיצונה עירבו עירוב חצרות, וזאת מכוח זכות המעבר שיש לדיירי החצר הפנימית בחצר החיצונה. הדרך היחידה להתיר את טלטול החפצים בחצר החיצונה במקרה כזה היא באמצעות ביטול רשות, היינו שבני החצר הפנימית יבטלו ויסתלקו מזכות המעבר שיש להם בחצר החיצונה.

כלל זה נאמר רק במקום שבו היציאה היחידה מרשות היחיד הפנימית למבוי או לרשות הרבים היא דרך רשות היחיד החיצונה. אם יש דרך יציאה נוספת – אין אומרים כלל זה.

                                     

1. עירבו החצר החיצונית והפנימית בפני עצמן

ניתן לערב עירוב חצרות נפרד לכל אחת מהחצרות, ובכל אחת מהחצרות תהיה מותרת הוצאת חפצים מבתי המגורים לחצר המשותפת שלה. אולם הוצאת חפצים מהבתים לחצר השנייה - תהיה אסורה, כל זמן שלא השתתפו שתי החצרות בעירוב אחד.

במקרה זה אין דיירי החצר הפנימית פוגמים בעירוב החצרות של החצר החיצונה, היות שאז אומרים את הכלל ההפוך: רגל המותרת במקומה – אינה אוסרת שלא במקומה, דהיינו: היות שדיירי החצר הפנימית מותרים בטלטול חפצים בחצרם הפנימית – אין הם אוסרים את הטלטול על החצר החיצונה, אף שיש להם זכות מעבר בחצר, ושתי החצרות לא נשתתפו בעירוב אחד לשתיהן.

בצורה דומה, אם בחצר הפנימית גר אדם בודד, או מספר אנשים שאינם צריכים לתקן עירוב חצרות מסיבות שונות כגון שכולם אוכלים במקום אחד – אין הם אוסרים את הטלטול על החצר החיצונה אף כשלא עירבו, היות שהם נחשבים "רגל המותרת במקומה", שאינה אוסרת מקומות אחרים בגלל זכות המעבר שיש לה בהם.

                                     

2. עירבה פנימית ולא חיצונית

אם החצר הפנימית עירבה לעצמה והחצר החיצונה לא עירבה כלל - אין בני החיצונה פוגמים בעירוב החצרות של החצר הפנימית, היות שאין להם זכות מעבר ודריסת רגל בחצר הפנימית.

                                     

3. חצרות עם כמה פתחים

חצרות שלכל אחת מהן פתח למבוי או לרשות הרבים ופתח נוסף לחצר אחרת - יכולות לערב אחת עם השנייה על מנת להתיר את טלטול החפצים ביניהם, ואינם אוסרות את הטלטול זו על זו אם לא עירבו, היות שלכל אחת מהם פתח חיצוני נפרד.