Back

ⓘ שיקום פסיכיאטרי




                                     

ⓘ שיקום פסיכיאטרי

שיקום פסיכיאטרי, הידוע גם כ שיקום פסיכו-סוציאלי, הוא שיקום העוסק במתן עזרה לאנשים המתמודדים עם מוגבלויות הנובעות מהפרעה נפשית, במטרה לאפשר תפקוד רציף בחייהם ורווחה נפשית, למרות המוגבלויות.

                                     

1. עבודת השיקום

אנשים בעלי מוגבלות פסיכיאטרית נתקלים בקשיים רבים במהלך השתלבותם בקהילה, כגון קשיים בהבנה או התמודדות עם סיטואציות בין אישיות פירוש לא נכון של סימנים חברתיים, חוסר ידיעה כיצד להגיב, דעות קדומות או בריונות מצד אחרים, בעיות של התמודדות עם לחץ הכולל עבורם טרדות יומיות כגון נסיעות או קניות, ליקויים קוגניטיביים הנגרמים לעיתים בשל ההפרעה הנפשית, גיוס כוחות התמודדות ומוטיבציה.

במטרה להתמודד עם קשיים אלו, מופעלת עבודת השיקום, הנעשית על ידי אנשי מקצוע העוסקים בתחום הפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק ומומחים אחרים בתחום בריאות הנפש. העבודה נועדה להשפיע על שינויים בסביבת האדם, לשפר את יכולת האדם להתמודד עם סביבתו ולהקל על תסמינים או מצוקה אישית. שירותים אלו בדרך כלל משלבים טיפול תרופתי, חיים עצמאיים ואימון של מיומנויות חברתיות, תמיכה פסיכולוגית למשוקמים ובני משפחותיהם, דיור, שיקום מקצועי, תמיכה סוציאלית, העצמת רשת הקשרים החברתיים והתעסוקתיים וגישה לפעילויות פנאי. השירותים השיקומיים הללו מאפשרים לשלב את נפגעי הנפש ובני משפחותיהם בקהילה.

                                     

2. ביסוס תאורטי

בעבר הבחינו בין שיקום פסיכיאטרי, אשר היה מזוהה עם המודל הרפואי, ובין שיקום פסיכו-סוציאלי, אשר היה מבוסס על מודל השיקום החברתי; השיקום החברתי היה מבוסס על מערכת שירותים הנפרדת ממערכת הטיפול הנפשי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה פילוסופית. ההבחנה נזנחה, שכן לא ניתן להפריד בין טיפול פסיכיאטרי המתייחס לפן התרופתי והנפשי לבין השיקום הפסיכו-סוציאלי המתייחס לבניית תוכניות לתעסוקה, דיור ואספקטים אחרים של תפקודיים קהילתיים. נוצרה הבנה ששני סוגי השיקום לכאורה לא יכולים לפעול כל אחד כגישה בלעדית, והם צריכים להיות חלק ממערך טיפולי הכולל טיפול תרופתי, נפשי, משפחתי, חברתי וכדומה.

למרות שהספרות העכשווית בארצות הברית משתמשת בשמות "שיקום פסיכו-סוציאלי" ו"שיקום פסיכיאטרי" בצורה חליפית, בסביבות 2005 הארגון המקצועי IAPSRS האגודה העולמית לשירותי שיקום פסיכו-סוציאליים שינה את שמו ל-USPRA האגודה האמריקאית לשיקום פסיכיאטרי.

                                     

2.1. ביסוס תאורטי עקרונות מנחים לשיקום

קיימים מספר עקרונות מנחים המשמשים בסיס משותף למודלים וגישות של השיקום הפסיכיאטרי בתחום בריאות הנפש:

  • נורמליזציה – מטרת השיקום היא לאפשר למטופל להשתלב בקהילה ולנהל חיים עצמאיים תוך התערבות מזערית של המטפלים. בתהליך השיקומי מוענק הטיפול בסביבה הטבעית של המטופל ובמציאות הקרובה ביותר למציאות שיפגוש בקהילה.
  • התלות הכרחית להשגת עצמאות – לא ניתן לבסס תהליך שיקומי כשהצרכים הבסיסיים אינם מסופקים כראוי, כשהמשתקם אינו חש ביטחון ויחס של אהבה ושייכות, וכשבצד הדרישות לעצמאות ולאוטונומיה לא עומדות לרשותו מסגרות להנאות ולבילוי.
  • תקווה – אדם פגוע בנפשו חשוף מרבית הזמן למסגרות המשדרות פסימיות ומנציחות כישלונות שחווה בחייו; כדי להימנע מ"דריכה במקום", יש להעביר למטופל תחושה של אופטימיות ואמונה בעתיד.
  • המטפל השיקומי כדמות מציאותית ואנושית – ההיבט האנושי של הצוות הוא מרכיב חשוב ביותר בתהליך השיקום; אין אפשרות לפעול בגישה של "הם ואנחנו", נוצרת סיטואציה אנושית משותפת המחייבת מעורבות רבה וגלויה.
  • הסביבה כמוקד ההתערבות – הגישה השיקומית אינה מתמקדת רק בממד התוך-אישי, אלא מארגנת ובונה סביבה ייחודית לאנשים, וכך הופכת למערך תמיכתי ומעודד שינוי.
  • שותפות המטופל בכל שלבי ההתערבות – לאדם יש זכות להגדרה עצמית, ולכן הכרחי שיהיה מעורב בכל שלבי הטיפול.
  • גישה דיפרנציאלית – תהליכי שיקום צריכים להתבסס על מאפיינים ייחודיים של נפגעי הנפש ומשפחותיהם ולא על קטגוריות והכללות ידועות מראש.
  • התמקדות בכוחותיו ויכולותיו של האדם ולא בחולשותיו – הגישה השיקומית מתייחסת למיומנויות קיימות או ניתנות לשיפור, הרלוונטיות והנחוצות לתפקודו של האדם בהתאם לשאיפותיו ומטרותיו.
  • המודל השיקומי הוא יותר חברתי מרפואי – המחלה והליקויים אינם המוקד, אלא האדם בכל ממדיו.
  • התמקדות בעבודה או בתעסוקה.


                                     

2.2. ביסוס תאורטי שירותים

שירותי שיקום פסיכיאטרי כוללים לרוב מציאת מקום עבודה, תמיכה תעסוקתית או השכלה, חברות סוציאליות, טיפול קהילתי אסרטיבי ACT, מתן שירותי סיוע שיטתיים לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות, ניהול תרופתי, דיור, נושאים משפחתיים, מיומנויות התמודדות, פעילויות של חיי היומיום וסוציאליזציה.

שיקום פסיכו-סוציאלי PsR מתואר כמכיל שמונה אזורים של עבודה: פסיכיאטרי ניהול סימפטומים, חברתי, מקצועי וחינוכי מיומנויות התמודדות ומוטיבציה, מיומנות מחייה בסיסיות, כלכלה תקציב, קהילה וחוק משאבים, בריאות או רפואה שמירה עקבית על הבריאות, ודיור סביבה מוגנת.

                                     

3. היסטוריה

בתחום המדיניות בבריאות הנפש בעולם ובארץ חלו מספר שינויים משמעותיים לאורך השנים:

  • תנועת אַל-מִיסּוּד Deinstitutionalization – התפתחותם של תנועות לזכויות אדם, גורמים כלכליים וחוקיים בשילוב עם פיתוחן של תרופות אנטי-פסיכוטיות שקיצרו את הצורך באשפוז ממושך, הביאו ליסוד של תנועות האל-מיסוד בשנות ה-60 וה-70. בתקופה זו היו תרופות ופסיכותרפיה שתי הגישות הטיפוליות העיקריות, וניתנה תשומת לב מעטה לתמיכה וסיוע בתפקוד יומיומי ובאינטראקציה חברתית. לעיתים קרובות התערבות טיפולית הייתה בעלת השפעה קטנה על חיי היומיום, הסוציאליזציה והאפשרויות התעסוקתיות. לעיתים היו מחסומים כגון סטיגמות ודעות קדומות שהקשו על קבלה חברתית של פגועי הנפש. אך מאז שנות ה-60 בישראל – מאז סוף שנות ה-70 קיימת בארצות הברית ובעולם מגמה ברורה להעביר את הטיפול עבור האנשים הסובלים ממצבים נפשיים חמורים ומתמשכים אל הקהילה.
מודל האל-מיסוד מדגיש את התפקוד וההתמודדות במסגרת הקהילה הטבעית, והוא כולל בדיקה מחודשת של תפקיד המשפחה בתהליכי שיקום והחלמה ומקומה כשותפה פעילה בתהליכים אלו, תוך התייחסות לצרכים השונים המתעוררים במשפחות בעקבות התמודדות עם מחלת נפש של אחד מבניהן. תוצאות המדיניות החדשה התבטאו בין היתר במגמה מתמשכת של סגירת מוסדות פסיכיאטריים, ניסיון לקיצור זמן האשפוז ופיתוח שירותים טיפולים ושיקומים חדשים ומשולבים בקהילה. השינוי במדיניות הביא לתמורות רבות שגרמו להסתכלות והבנה חדשה על האנשים המתמודדים ויכולתם לבנות חיים משמעותיים בקהילותיהם. תנועת האל-מיסוד בעולם הביאה לצמצום במספר מיטות אשפוז וימי אשפוז, ואף יצרה תהליכי חשיבה אחרים המתבטאים בשינוי היחס כלפי האדם המתמודד ומשפחתו. נהוג כיום במערכות בריאות הנפש בעולם לבנות עזרה מקצועית בהתמקדות על האדם וצרכיו.
  • מעבר מהמודל הרפואי למודל חברתי – בשנים קודמות הוּשם הַדגש בטיפול על המחלה, התסמינים, הליקויים והחוסרים של האוכלוסייה הפסיכיאטרית. מרבית הטיפול ניתן בבתי החולים ובמרפאות, והדומיננטיות הייתה של הפסיכיאטרים. השימוש באשפוז ככלי מרכזי לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות קשות, חיזק את השליטה הרבה של המודל הרפואי והפסיכיאטרים, ולשם התנקזו רוב המשאבים. הטענה הבסיסית שהתפתחה הייתה שהזנחת הטיפול הקהילתי מונעת פיתוח נרחב של תוכניות טיפול פסיכו-חברתיות, שעליהן ניתן היה ליישם מודלים חלופיים בעלי יעילות מוכחת.
המודל החברתי בשונה מהמודל הרפואי, שם את הדגש על החלקים הבריאים, המתפקדים ועל איכות חייו של האדם בסביבות חיים טבעיות. כיום, התפיסות המקצועיות מניחות שיש לאדם יכולת לקבוע את רצונותיו ומטרותיו כך שיוכל לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. בעקבות התפתחויות אלו, בארצות התומכות במדיניות בריאות נפש קהילתית התחזקו מגמות טיפוליות השונות מהמודל הרפואי המקובל בפסיכיאטריה, ותוכניות שיקום קהילתיות רבות יישמו בהצלחה את המודלים החלופיים. שינוי זה הוביל לפיתוח בתים מאזנים בקהילה המהווים תחליף לאשפוז פסיכאטרי, הבית המאזן הראשון בישראל הוקם בירושלים על ידי עמותת סוטריה.
  • פיתוח של טכנולוגיות התערבותיות חדשות – בשנים האחרונות התפתחו תפיסות, גישות, כלים והבנות חדשות בתחום בריאות הנפש – פותחו פסיכו-פרמקולוגי, טיפולים פסיכו-חברתיים, טיפולים קוגניטיביים ועד הגישה השיקומית הפסיכיאטרית. כיום קיימים הרבה יותר גישות וכלים המאפשרים לעזור לאנשים במצוקות נפשיות.
  • תפיסת ההחלמה – תפיסת ההחלמה השתנתה בעקבות פירוק המוסד הטיפולי הטוטאלי, פיתוח טכנולוגיות טיפוליות חדשות תרופות, שיטות טיפוליות פסיכו-סוציאליות וכדומה, וחקיקה ליברלית בתחום הטיפול בחולי הנפש. אלו יצרו מסלולי חיים חדשים ואיפשרו לאנשי מקצוע לחקור ולהבין טוב יותר את המקורות ההטרוגניים שבבסיס מחלת הנפש. למשל, בשנים האחרונות גברה האופטימיות באשר לאפשרות ההחלמה ממחלות נפש חמורות וממושכות שנחשבו בעבר לחשוכות מרפא. הגישה הרב-מקצועית הראתה כי מקורות שונים תורמים לליקוי הפסיכיאטרי והגישה השיקומית הפסיכו-סוציאלית ערערה על התפיסה הדטרמיניסטית של המודל הרפואי המסורתי לגבי המושג ליקוי פסיכיאטרי.
  • תנועות צרכנים משפחות ומתמודדים – התנועה הצרכנית הוקמה בשנות ה-80 וה-90 על ידי קבוצת חולים ובני משפחותיהם, במטרה להעצים עצמם ולהילחם כנגד חוסר הצדק שננקט כלפיהם לטענתם. תנועות אלו גרמו לקובעי המדיניות ולאנשי המקצוע לשנות את דרך החשיבה ולגרום להתחשבות והקשבה לנושאים שהעלו החולים שנמצאים עבורם בסדר עדיפות גבוה. הייתה זו מהפכה בתחום שנחשב לסמכותי, כופה ופטרנליסטי. כיום קיימים סוגים שונים של ארגוני צרכנים, המבוססים ברובם על עקרונות של עזרה הדדית וסינגור.
  • תנועה לחקיקה חדשה – במהלך השנים חלו שינויים והתפתחויות רבות בתחום החקיקה, אשר איפשרו להתייחס לאנשים המתמודדים כבעלי זכויות ובאופן שוויוני יותר. בשנים האחרונות גוברת ההכרה החברתית בזכותם של אנשים עם נכות נפשית להשתלב במידה המרבית בחיי הקהילה. שינוי תפיסה זה תרם בין השאר לחקיקת חוקים בישראל כגון חוק שיקום נכי נפש בקהילה תש"ס-2000.
  • הערכה וניטור – כחלק מפיתוח כלים טיפוליים העוזרים בהתמודדות לפגועי נפש ומשפחותיהם, גברה הדרישה לבסס את העבודה הקלינית-השיקומית על ראיות – Evidence Base Practices מחקר המבוסס על פרקטיקה, שיטות טיפול המסתמכות על הכשרת המטפל וניסיונו ואשר הוכחו כיעילות. הדבר דורש לבנות מערך שיטתי לבדיקת תוצאות של הטיפולים, במטרה לבדוק את יעילותם של השירותים והטכנולוגיות השונות ביחס לתוכניות האישיות של המשתקמים.
  • צמצום הסטיגמה – ההנחה היא כי עמדות סטיגמטיות של החברה, אנשי המקצוע, המשפחות והצרכנים חוסמות בדרך כלל את היכולות של האנשים למצות את פוטנציאל השיקום שלהם. כיום קיימות ברחבי העולם המערבי תוכניות המנסות לצמצם את נזקי הסטיגמה, שלעיתים משמעותיים יותר מהנכות עצמה. יש מקומות שבהם הופכת המלחמה בסטיגמה למרכיב בפני עצמו בתוך המדיניות ומערך השירותים לבריאות הנפש, ואפילו ניתנת לשם כך השקעה תקציבית מיוחדת.
                                     

4. שיקום פסיכיאטרי בישראל

מגמת האל-מיסוד יצרה שינויים גם בתחום השיקום הפסיכיאטרי בישראל, וכובד המשקל עבר מטיפול בבתי חולים פסיכיאטריים לטיפול בקהילה. המגמה הובילה לכך שמספר המיטות בבתי חולים פסיכיאטריים ירד באופן משמעותי, ועומדת כיום על כ-3.150, לעומת יותר מ-7.000 מיטות בתחילת העשור הקודם., רובם נמצאים במסגרת משפחתם ולא תמיד מתוך בחירה, דבר היוצר עומס רב על המשפחות. לכן האתגר של החוק הוא להרחיב את טווח הפעילות המקצועית-שיקומית לאוכלוסיות הנמצאות בקהילה ולרוב חיה שנים רבות בהדרה חברתית. בשירות הציבורי יש שני משרדים המטפלים בתוכניות השיקום, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי.

                                     

5. לקריאה נוספת

  • נעמי הדס לידור ומקס לכמן, שיקום והחלמה בבריאות הנפש-קריאה מנקודות מבט שונות: פרקטיקה מדיניות ומחקר. הוצאת ליתם 2007. גרסה דיגיטלית להורדה, מאתר יספר"א
  • יחזקאל טלר, בדרך למעלה: פרקים בבריאות נפש קהליתית. חיפה, הוצאת אחווה
  • אפרת שדמי, איילת בן ששון, ענת דרך זהבי, דליה זקש ודייוויד רועה, פרקטיקה מבוססת ראיות במדעי הבריאות והרווחה: תאוריה ומעשה. חיפה: הוצאת פרדס. 2013
  • אורניה יפה ינאי, לכל אדם יש שביל: על עשייה אהבה קריירה ויעוד. בן שמן, הוצאת מודן.
  • חנוך ירושלמי וורד בלוש-קליינמן, הדרכה בשיקום מכוון החלמה בבריאות הנפש: תאוריה ומעשה. הוצאת הקריה האקדמית אונו 2013
  • יהודית רותם, נורית רוט, רעיה שלו, מקום של תקווה. 2016
  • מאיר חובב, אילנה דבדבני, קלרה פלדמן, מהדרה להכלה: החיים בקהילה של אנשים עם מוגבלויות בישראל. ירושלים: הוצאת כרמל, 2015
                                     

6. קישורים חיצוניים

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, בספר החוקים הפתוח

  • נדב פרץ-וייסוידובסקי, אורי אבירם, ‏חוק שיקום נכי נפש בקהילה: יזמות, מנהיגות וניצול הזדמנויות בעיצוב מדיניות, ביטחון סוציאלי 101, יוני 2017
  • אתר האיגוד הישראלי לשיקום פסיכיאטרי - יספר"א
  • אתר בית הספר הארצי לשיקום שילוב והחלמה בבריאות הנפש בקריה האקדמית אונו
  • מירית כנעני ושרה קריאל 2003, חוק שיקום נכי נפש בקהילה וישומו, באתר "חומש" - החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים בישראל
  • דביר עמר, בית מדרש לחיים, בעיתון שביעי
                                     
  • מערכי דיור בשיקום פסיכיאטרי היא שיטת שיקום שנועדה לאפשר למשתקמים עם לקות נפשית להתגורר בקהילה תוך קבלת מגוון שירותים בהתאם לצרכיהם. מסגרות אלו קמו כאלטרנטיבה
  • אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת
  • אשר מסתייעים בשירותי השיקום הפסיכיאטרי נעזרים בשירותי שיקום תעסוקתי. כ - 7, 700 משתקמים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות נעזרו במסגרות השיקום התעסוקתי בשנת 2007
  • השנייה לחוק הקרויה סל שיקום וכן מסדיר ומגדיר את הרכבה של המועצה הארצית לשיקום חוק שיקום נכי נפש בקהילה ותהליך האל - מיסוד בישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה 2000
  • הסביבה, ולעיתים אף לאיבוד צלם - אנוש. מסגרות השיקום הפסיכיאטרי המקובלות היום מאלצות את כל החולים הפסיכיאטריים לעבור שלבים חיוניים, בדרך להשגתם מטרות שונות
  • להמשיך לעסוק במקצועו שיקום סביבה תהליך שמטרתו שיפור איכותה של סביבה שנפגעה, כתוצאה מאסון טבע או מנזקי אדם שיקום פסיכיאטרי שיקום העוסק במתן עזרה לאנשים
  • לשיקום פסיכיאטרי וכך, המודל השיקומי לניהול מקרה, כמו שיקום פסיכיאטרי עצמו, מבוססים על אותה אחיזה אמפירית. ישנם תשעה עקרונות יסוד של שיקום פסיכיאטרי
  • ניתנות לריפוי מוחלט והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת מוסדית מתמחה
  • בקהילה ומעקב. פסיכולוגיה שיקומית שיקום פסיכיאטרי שיקום הידרותרפי שיקום גריאטרי סיפור חוזר קרן - רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי יורם עשת - אלקלעי, אדם הולך הביתה
  • מטרת השיקום היא להביא את האדם למימוש הפוטנציאל האישי בתחום הפיזי, הנפשי, החברתי, המשפחתי, התעסוקתי וכל תחום אחר המשמעותי לאדם. בישראל, פסיכולוג שיקומי הוא
  • בית הספר הארצי לשיקום שילוב והחלמה בבריאות הנפש הוקם על בסיס חוק שיקום נכי הנפש בקהילה שנחקק בשנת 2000 ומטרתו היא לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי
  • בית חולים פסיכיאטרי או מרכז בריאות נפש הוא בית חולים שמטופלים בו חולים במחלות נפש שפעמים רבות מלוות בתסמינים פיזיים בתי חולים פסיכיאטריים מספקים להם
  • במסגרת הקהילה הטבעית, והוא כולל בדיקה מחודשת של תפקיד המשפחה בתהליכי שיקום פסיכיאטרי והחלמה, ומקומה כשותפה פעילה בתהליכים אלו, תוך התייחסות לצרכים השונים

Users also searched:

...